יומניה של ג'ולי – פרק 9

סיפרתי לגברת נילסון בקצרה מה שקרה והיא הסכימה לשקר לבני המלוכה , בכול זאת היא הסכימה
איתי ואמרה שאני צודקת , אני לא אמורה להתחתן עם נסיך שחושב רק על עצמו .
לא התכוונתי לומר שהוא חושב רק על עצמו , הוא חושב שמגיע לו הכול בדרך הקלה אבל לא
התכוונתי לומר שהוא אגואיסט והמילים שלי יצאו לגמרה מן הקשרם .
" לא התכוונתי לומר שהוא איגואיסט " אמרתי , התיישבתי על כיסא בזמן שגברת נילסון הכינה
לנו מרק " הוא פשוט , מתאייש מאוד מהר " הצלחתי לומר לבסוף אחרי מספר רגעים של מחשבה ,
היא הגישה לי את התה ואמרה לי שהכול יהיה בסדר כול עוד שחבר של כריסטיאן לא יגלה
אותי " איפה בנך "? שאלתי ובחנתי את הבית , היא הרי אמרה שיש לה בן אבל אף פעם לא ראיתי אותו
איך זה שהוא לא בבית עכשיו עם אמא שלו " הוא יצא לצבא , את מכירה את הבן שלי ".
היא אמרה לבסוף , אני לא מכירה את הבן שלה אז אין לי מושג על מה היא מדברת , הנדתי את
ראשי " מרן "? לבסוף אמרתי , ניקיתי את ראשי מכול שמות הבנים שאני מכירה מהעיר .
טוב , זה היה צפוי לגלות שזהו בנה .
שמענו לפתע נקישה על דלת העץ אשר הדהדה למרחקים , נשמתי לרווחה והתרכזתי איך להתנהג
כמופתעת למקרה שכריסטיאן ישאל מה אני עושה כאן " היכנס " . אמרה גברת נילסון והסתכלה עלי
במבט של ' אל דאגה ' .
" ב'נגור מאדם נילסון , *ג'ה אמפטרומפ "?שאל הנסיך כריסטיאן ברכות , גברת נילסון הנידה את ראשה
לשלילה , הוא נכנס ואחריו מספר שומרים . ברגע שהרים את ראשו מבטו נפגש עם שלי " מדאם ג'ולי ,
מה את עושה כאן "?
פקחתי את עינייו לרווחה לאות 'מופתעת ' " *ג'ה "? שאלתי והצבעתי על עצמי " הזמנתי אותה לשתות
איתי תה , היא עזרה לי עם סלסילות אתמול " היא חייכה , תודה לחשתי בליבי וחזרתי להביט
בכריסטיאן .
" הם הוכל לעזור לך *מיי פרינס "? שאלה גברת נילסון בגאווה והערצה , כריסטיאן הנהן ואמר בתקיפות
"האם מכרת את השמלה הכחולה אשר תפרת לאחותי אנבל ? האם אני יכול לדעת את שמה
של הנערה "? גברת נילסון שמה את אצבעותיה על סנטרה כרמז לחשיבה , לבסוף ענתה את
התשובה אשר היא בחרה לומר " כן , אתמול בבוקר באה אלי נערה , קטנה אני חושבת בת שש עשרה "
היא התחילה לומר ואני נשמתי לרווחה " אמרה שהיא באה מעיר רחוקה כדי לראות את הנסיך והיא
לא הספיק לבוא בזמן , היא איחרה ביום ולא הספיקה למצוא שמלה ושאלה אם אוכל למכור לה
שמלה בשביל הנשף " עיר רחוקה , יפה .
זהו סיפור כיסוי אשר ישמור עלי מכריסטיאן , אני לא חושבת שזה יהיה קל בשבילו .
" *אקסלון , איך נראת הנערה "? הוא שאל בשמחה גדולה , גברת נילסון מצמצה בעינייה והתחילה
לחזור על אותה שאלה מספר פעמים " איך היא נראת .." זהו היה כמו מבחן בשבילה , היא לא
ידעה מה לענות על שאלתו של כריסטיאן שהיא באה לו בהפתעה .
" אנני זוכרת כול כך , היא לבשה מצחייה על ראשה אבל ראיתי את שערה הארוך והזהוב , היא
נראתה ממעמד גבוה אבל אנני יודעת מי היא " לבסוף ענתה ונאנחה " אני מצטרת " אמרה לבסוף .
כריסטיאן נאנח אנחה גדולה והביט בי " ג'ולי תוכלי לבוא איתי "? שאל כריסטיאן , הנהנתי ואמרתי
שאני באה עוד מספר דקות .
אחרי שהוא יצא מן הדלת קפצתי אל מול גברת נילסון ואמרתי במהירות " מתי מרן חוזר "?
" עוד שבוע " אוף , זה ממש עוד שבעה ימים . לא יצליחו למצוא לכריסטיאן כלה תוך מספר ימים ,
אני מרגישה כמו סינדרלה רק פחות מאוהבת .
איך אני אמורה להשכיח את זכרוני ממוחו של כריסטאין תוך שבוע אחד ? זה הולך להיות קשה .
במיוחד שאני היועצת שלו בעיניין .