יומניה של ג'ולי – פרק 7

בזמן שאני רצה בין הקירות הדקים אני מרגישה את נשמתי נעתקת ממני וליבי מחסיר פעימה ,
בין כול כותלי הרחוב אני שומעת את התרועות של האנשים והחצוצרות של הנסיך , הוא יצא
כנראה לטיול בעירייה אחרי אתמול בערב וזה הדבר האחרון שאמור להטריד אותי עכשיו .
שפניתי לצד כדי לבלבל את הגבר העשיר זרקתי את ארנקו אל הכד והמשכתי לרוץ אל עבר
הרחוב שאני יוצאת אל הרחוב הראשי שמשפחת המלוכה מטיילת " תפסתי אותך *פייל , לא תצליחי
לברוח ממני " הוא עקף את זרועותיו סביבי והכרכרה של משפחת המלוכה נעצרה .
" מה קורה כאן "? יצאה המלכה מן הכירכרה המהודרת ופרסת את המניפה שלה לפנים , היא ציחקקה
בשובבות והתקדמה לכיווני , הגבר התחיל לגעת בי בכול מקום בגופי אבל אני , התחלתי לצרוח בחוזקה
" תעזרו לי , הוא .. הוא תפס אותי " ניסתי להחניק את הדמעות הזוייפות שתכננתי להוציא לפועל .
" היא גנבה לי את הארנק , *מי קויין " קד הגבר בזמן שהוא עטף את זרועו סביב צווארי .
" לא לקחתי דבר , אני לא יודעת מה הוא רוצה ממני .. אני לא נושמת " התחלתי להשתעל בחוזקה ,
פניו של הגבר השתנו לכעס " תגידי לי איפה האנק שלי , החזירי לי אותו "!
משכתי בכתפיי " אנני יודעת איפה ארנקך *מונסייר , ג'ה ואס פרומה ".
כריסטיאן יצא מן הכירכרה שלו והתקרב לעמוד ליד אימו הנהדרת , שמלת השיפון אשר לבשה לגופה
היה בצבע נדיר , הצבע הלילך מאוד יקר בזמן הזה . כולנו יודעים שהמלך אדיסון אגילון הוא שנא את
השמש והוא עצלן נורא , המלך הוא שמנמן בדיוק כמו החתול המלאכותי גארפילד .
" שומרים " פקד כריסטיאן על השומרים אשר עמדו מסביבו " בדקו על הנערה הזאת " הוא הצביע עלי ,
הגבר עזב את גופי והשומרים בדקו עלי את הארנק של הגבר שמזמן נמצא בכד שמור היטב .
" *נגי'טיב " אמרו השומרים במבט קל והדגש על האות טי .
הגבר לא הבין מה קורה כאן , ומהצד ראיתי את לוריאן רצה אלי " ג'ולי , ג'ולי " היא חבקה אותי
" את בסדר "? היא שאלה וחיבקה אותי , אמרתי לה שאני בסדר וזה מה ששכנע אותה .
לוריאן הסתובבה לכיוון המלכה וכריסטיאן " הוד מעלתך " קדה לוריאן קידה למלכה והמלכה הנהנה
בגאווה , חייכתי " מי הוא המונסייר "?
" אנני יודעת , דיברתי עם אחותי בקשר לנשף שקרה אתמול והוא בא ותפס את ידה של ג'ולי .
דחפתי אותו וג'ולי התחילה לברוח " שקרה לוריאן , אבל זאת המומחיות שלנו ואין מה לעשות עם זה ,
לחצתי על ידה של לוריאן וחבקתי אותה שוב " הכול בסדר " אמרתי " האנק בכד " כמו שהיה בתוכנית
ב למקרה שישימו לב למה שאנחנו עושים , כמובן שאת החלק השני של המשפט לחשתי .
" שומרים , קחו את הנאשם אל *לפלה " התעצבנה המלכה " שום ושמיים , אנני מאמינה למה שרואות
עיניי . אדם חף משפע מותקף ? לא באה בחשבון בעיר שלי "!
חף מפשע ? אנני יודעת אם ככה אפשר לתאר אותי , אני יותר נכון המאיימת והגבר שלקחו אותו הוא
הקורבן , אבל בכול זאת לא אמור לעניין אותי .
" לוריאן , ג'ולי מה קורה כאן "? שמעתי את קולה של ג'קלין רצה עם הסלסילה בידה , היא חבקה אותנו
חזק " לא קרה דבר נורא , איזה אדם משוגע תפס את ג'ולי . *ג'יסוס " אמרה ג'קלין באנחה , והיא גם
הסתובבה אל המלכה וקדה קידה " עוד מעלתך " ושוב המלכה הנהנה בגאווה .
" אני לא מכירה אותכן , מי אתן בנות "?
" אני ג'ולי , זאת אחותי הבכורה ג'קלין ואחותי לוריאן הבנונית " הסתובבתי אל המלכה לאחר שהצגתי
אותי ואת אחיותיי " אנחנו חדשות בעיר " חייכתי שוב וחספתי אתה החיוך התחמני שלי אשר יכול
להביס כול לב של נער , לרוב לוריאן משתמשת בכישרון התחמנות .
ידעתי שלא הייתי צריכה להיות יהירה מידי בשביל לקחת את הארנק , הייתי צריכה לעשות זאת בסבלנות .
" ברוכים הבאים ל"בונפארט" . " הרימה את ידייה לאוויר , השמיים היו כחולים , אנשים עמדו בתי
שורות והסתכלו על המרחש , הכירכרה עמדה באמצע הרחוב המלך ואחותו של כריסטיאן כבר רצו
לחזור הבייתה אבל המלכה מאוד נהנתה להיות בחוץ " *מרניבליוס ג'ורניי " היא אמרה וחייכה לרווחה ,
שפתייה היו משוכחות באדום אדום חזק המבליט את צורת שפתייה העבות .
אם לומר את האמת , המלכה הייתה יפיפה אמיתית , קצת מלאה אבל עינייה היו מדהימות , שפתייה
היו מושלמות וטוב ליבה היה לנכון .
" אם תרשי לי לברך את בנך , על הבחירה אשר עשה בליל הנשף ומצא לעצמו אישה . *פיליטיטסיו " .
" תודה רבה מדאם ג'ולי , אבל הבעיה היא שאיני יודע מי היא . ואם תראי אותה אני מאוד יודע לך
אם תגידי לי " .
" כמובן " . כול כך רציתי להגיד לו משפט , מה שאמרתי לו בנשף אני כול כך רוצה לומר לו זאת עכשיו
אבל ברגע זה הוא כבר יבין שאני היא הנערה .