יומניה של ג'ולי – פרק 6

אחרי עצב קל ומספר דקות של ניחומים של גברת נילסון עמדתי על רגליי והתחלתי ללכת
קצת ברחוב , הוא התחיל להתעורר .
סוחרים יצאו אל הרחובות וגם האנשים התחילו להתעורר וללכת לקניות קטנות לערב ,
הרבה סוחרים בירכו אותי לבוקר טוב ואני חייכתי והנהנתי להם בחזרה .
המזג אוויר היה נעים , השמש הקיצית הייתה חמימה ורוח קרירה נשבה , הרגשתי כמו בחלום אבל
ברגע שהסתובבתי וראיתי שוב את המודעה של כריסטיאן נפל מבטי מטה ומצב הרוח שלי נפל יחדו .
" *בונג'ור מה סיור " אמרה ג'קלין בחיוך רחב ובידה החזיקה סלסילת קש וסדין לבן שכיסה את תוכנו ,
ברגע שבאתי לשאולה מה היא עושה בשעה כה מוקדמת ג'קלין אמרה לי שלוריאן יצאה אל קרלוס
והיא ראתה שאנני נמצאת בביתנו אז היא יצאה לערוך קניות .
" ג'קלין את צדקת , לא הייתי אמורה ללכת אל הנשף הגדול " מילותי הפתיעו את ג'קלין אבל היא לא
הסבה את מבטה לכיווני היא רק הכניסה מספר תפוחים אל הסלסילה והגישה מספר מטילי זהב למוכר ,
ג'קלין היא אהבה את הצדק ולא את המרמה .
את השלום ולא המלחמה .
את הטוב ולא את הרע .
היא הייתי האחות הטובה מבין שלושתינו , לוריאן הייתה האחותה התחמנית ואני הייתי הילדותית והקטנה
שמפתה הרבה נערים ומגישה אותם על צלחת כסף ללוריאן ואז כבר היינו גונבים את מטיליי הזהב שלהם ,
אני הייתי חוטפת את מטילי הזהב ולוריאן הייתה נהנת לשים את שפתייה על שפתיהם של כול הקרבנות
אבל מי שאינו מכיר את לוריאן לא היה רואה כמוני את הרוע בעינייה .
" *פורקה אחות קטנה "? היא שאלה אחרי שהתנתקתי מהמחשבות שלי , הרמתי את ראשי והסתכלתי
לעינייה הכחולות של ג'קלין " אני חושבת שהגזמתי עם הנחמדות שלי לכריסטיאן " אמרתי והצבעתי על
כול המודעות אשר תלויות על עמודי הברזל המפוזרים ברחבי הרחוב , הסילסילה נפלה מידיה של ג'קלין
והיא הביטה מספר רגעים על התמונה שלי , הרגשתי כמו " מבוקשת " אבל לא הלכתי סחור סחור אחרי
ההרגשות שלי , אולי הפעם כן הייתי צריכה להקשיב לג'קלין ולא לכעוס עליה כמו ילדה קטנה " ג'ולי ,
הפעם הכנסת את עצמך לבלאגן גדול " .
ג'קלין התכופפה כדי לאסוף את התפוחים ואיזה גבר נתקע בה , הסתכלתי עליו בעיניים כעוסות " אינך
רואה לאן אתה הולך ? פעם הבאה פקח את עינייך מוניסייר " אמרתי בכעס רב , הוא התחיל מיד
למלמל מילות סליחה .
" * דיסול , הייתי שקוע בחפושים " הוא אמר , לפי ששמתי לב על חולצתו היה הסמל של הנשר של הממלכה , לפתע הבנתי את מי הוא מחפש , שמתי את ידי על פי והתכופפתי לג'קלין שהתרוממה
בדיוק " אין על מה " אמרה ג'קלין בנחמדות .
הרגע בן אדם זר נתקע בך ואת אומרת לו שהכול בסדר ? " הוא מחפש אותי ג'קלין , בבקשה תעסיקי
אותו בזמן שאני אברח " בקשתי ממני והיא הנהנה " בסדר אחות קטנה " .
ג'קלין התקרבה אל השומר של כריסטיאן והתחילה לפלרטט איתו בחוכמה ואני ניצלתי את הרגע וברחתי
מן המקום במהירות .
" ג'ולי , בואי הנה " . נופפה לעברי לוריאן , היא עמדה עם גבר עשיר אשר פלירטט איתה והוא נראה
מהודר מאוד " תעזרי קצת " היא בקשה והנהנתי .
לוריאן הציגה אותי לגבר ואמרה שאני אחותה הקטנה , מבטו של הגבר נח עלי והוא חייך " אחותך הקטנה ,
היא פרח פשוט מושלמת " קדתי קידה " * מרסי " .
הוא לא הבחין שלוריאן תפסה את פניו ונשקה אותה בלהט , הסתכלתי על ארנקו אשר הציץ מכיס המעיל
הכהה שלו , שלחתי יד כדי לקחת אותה אבל הוא כול פעם שכמעט הצלחתי הוא זז לצד .
" לוריאן " אמרתי בלחף בנזיפה גדולה , היא הזיזה את הגבר הנאה והעשיר קצת לצד והצלחתי לתפוס את
הארנק , לאט לאט התחלתי להוציא אותו מהכיס , אבל הגבר הזה לא טיפש הוא הרגיש זאת " הי "!
הוא תפס את ידי " החזירי לי את ארנקי "! הוא נזף , רעדתי וניסתי לנער את ידו " עזוב אותי "!
הוא חייך ולוריאן דחפה אותו " רוצי "! היא צעקה לעברי והתחלתי לרוץ בין הרחובות הצרים שהארנק
בידי והגבר העשיר מאחורי .