יומניה של ג'ולי – פרק 4

עם זאת שנכנסנו אל הרחבה וכול הבנות הקנאיות פקחו את עינייהם והתחילו להלחשש מצבו
של הנסיך עף לשמיים , אני ג'ולי מורדן כותבת את הסיפור הגדול שקרה .
בכול זאת התחברנו כגוף אחד וכול הריקוד הנסיך שלח אלי מחמאות שהוא מסתנוור מיופי , אבל
איך הוא באמת יוכל לדעת מה הוא יופי אם הוא לא יודע מה הוא רוצה להיות בעתיד , איזה
מחשבות יש לו .
" איני מבינה כריסטיאן , אם אינך רוצה אישה מדוע אינך יכול למלוך לבדך ? אתה אוהב להיות פרפר
חופשי ללא שום מחוייבת , איני מבינה מה הבעיה " לחשתי באוזנו , הוא רעד . חייכתי והתרחקתי
קצת ממנו מביטה בעיניו הירוקות וממשיכה לחייך , מלקקת את השפה התחתונה שלי .
הוא לבש בגדים מהודרים , לא את החליפה הכחולה שלו עם התלוני הצטינות שלו .
הוא הסתכל עלי והזיז את ראשו לצד בזמן שראיתי את אימו המלכה קורצת לו ומחייכת , נרגשת
שבנה מצא לעצמו מישהי , אבל איני מסכימה להיות מחוייבת עכשיו זה דבר ראשון , ודבר שני
אם כבר להיות מחוייבת לאדם כולשהו אני בטוחה שזה לא יהיה הנסיך . " אני רוצה אישה , אני רוצה
מישהי לאהוב ואני רוצה ילדים . אבל כול הבנות המהודרות כול כך רוצות ללבוש כתר על הראש
וזהו .
הן לא חושבות שלהיות מלכה זה דבר – .."
" קשה "? קטעתי אותו " להקשיב לעם , להביא דעות , לחשוב על העתיד ולא משנה מה תלבש על
ראשך זה לא יהיה העיקר "? הוא הנהן " בדיוק , ואם יש מספר בנות בעיר שכן מבינות זאת הן תפוסות
או לא רוצות מוחוייבות אישית . אני הנסיך ! הן חייבות להקשיב לי " הוא התעצבן ולרגע אחד וגדול טעיתי
מה גילו האמיתי של כריסטיאן .
" בגלל זה , אינך יכול לחייב אישה שאתה מחבב לחבב אותך , זה לא יעבוד זה רק יגרום לה רגשות
שנאה כלפייך ואני מבינה שאינך רוצה זאת " .
הוא שתק , גילתי הרגע את אחד הסודות שלו ( = הנסיך נואש ) , אני לא מבינה תמיד הוא מחפש את
הדרך הקלה ואת קיצורי הדרך אבל לרגע הוא מתחיל לחשוב כמו נסיך אמיתי , אבל אני חושבת
שזה נהיה כבר מאוחר מידי .
" כבר יש את הדעה הזאת , כולם יודעים שאתה כריסטיאן אגילון מחפש קיצורי דרך בחיו , ואתה זה
שמחפש את הדרך הקלה ביותר לצאת מן הצרה . והצרה כבר התקבלה תורך להתחיל לחשוב ולמצוא
את הדרך הקשה לעבור זאת , כי הקיצורי הדרך ניגמרו אדוני , ואינך רוצה להנשא לאישה אשר אינך
אוהב , מה אתה מתכוון לעשות "?
לרגע לא שמתי לב שאנחנו רוקדים כבר הרבה מאוד זמן , הסתכלתי על השעון ועוד מספר דקות
היה כמעט אחד , הייתי צריכה לזוז .
עזבתי את ידו וזה נמשך באיטיות , התנתקתי ממנו ולפני שהתחלתי לרוץ לעבר הכירכרה אמרתי
לה " אני צריכה ללכת , מצטערת " והיה צילצול ממשוך של השעה אחד , הסתכלתי על השעון ,
אני מבינה .. אני מבינה אותך .
התחלתי לרוץ לעבר הכירכרה , לוריאן ולוקס כבר עמדו ליד הכירכרה וסימנו לי לבוא " חכי רגע "
צעק מאחורי כריסטיאן והתחיל לרוץ " מה שמך "? הוא צעק אבל אני לא עניתי " להתראות כריסטיאן "
אמרתי , והמשכתי לרוץ לעבר הכירכרה .
" ג'ולי , האם אני רואה לנכון ? זה היה כריסטיאנו "? שאל לוקאס בתדהמה , משכתי בכתפיי והשפלתי
את מבטי " כן , נתתי לו מספר שיעורי חינוך " צחקתי והכירכרה המשיכה לנסוע אל הבית .