יומניה של ג'ולי – פרק 24 ( הפרק האחרון )

" אני זוכר את השבוע ההוא , אני זוכר את הימים שביקרתי אצל כול הבנות היפות בעיר , את
המאלכיות שהפכו אותי להיות פרפר חופשי , אני זוכר איך שנאתי לעשות הכול לבד ותמיד חפשתי
את הקיצורים בחיים שלי , תמיד חשבתי שבגלל שאני נסיך איני צריך להתאמץ אבל טעיתי " הוא זכר
את המילים שלו , הוא ידע אילו מילים יוצאות מפיו .
" עד שהיא הגיעה לעיר , כה יופי לעולם לא ראיתי , את העיניים המדהימות האלו , את השיער הכהה
והזוהר , כולכך זוהרת ומלאת עוצמה , היא הסתכלה עלי מבעד למסכה שלה , התחננה אלי
בעינייה שלה שאני אבחר אותה אבל לא הייתי צריך את התתחננות הזאת , לא הייתי צריך אותה " שכריסטיאן
סיים לומר את דבריו הוא הנהן , הביט במיטה והמשיך לדבר כאילו אף אחד לא שוכב שם .
" היא דיברה איתי , הקול שלה הדהדה בראשי ולא היה מוכן לעזוב , היא דיברה ודיברה ואמרה לי
שאם אני באמת רוצה למצוא את אהבת חיי אני צריך להתאמץ , ואני אמרתי לה שאני רוצה אישה , שתאהב
אותי , ושאני רוצה ילדים אבל הבנות המדהודרות ביותר רוצות ללבוש כתר על הראש וזהו סוף הסיפור .
היא צחקה , הצחוק שלה היה כול כך מדהים ולבסוף היא שאלה קשה ? לא הבנתי למה היא מתכוונת
אבל לבסוף היא הסבירה את עצמה והסבר שיצא מפיה תאם להסבר שעליו חשבתי , ידעתי שאותה
אני רוצה בתור בת זוגתי .
אבל לקראת סוף הנשף היא נעלמה , במשך שבועות חיפשתי אותה ותליתי מודעות ברחבי העיר ולא
הייתי תשובה , כול הזמן חיפשתי וחיפשתי אותה ולא יכולתי לעשות דבר אחר ." הואר דיבר כול כך מהר
שבין כול מילה למילה הייתה לו מאית שניה בשביל לנשום , אבל בשביל לנשום הוא לא עצר .
" לאחר מספר ימים , פגשתי אותה אבל ללא ידיעה שזו היא , בהתחלה היא שנאה אותי בתור הנסיך
אבל לבסוף בקשתי את העזרה שלה לחיפוש אחריה . בהתחלה היא דחתה את ההצעה אבל לאחר
שהצעתי לה כסף היא הסכימה , וככה התחיל המסע חיפושים הלא מציאותי אחרי הנערה שלי שכול הזמן
הייתה מתחת לאף שלי . חבר טוב שלי מרן ראתה אותה וידע מי היא הנערה שאני מחפש , הוא ידע
מי זאת ושיקר לי שאינו מכיר אותה , גם את אימו של מרן היא לקחה בכיסוי שלי והיא שקרה לי ואמרה לי שזוהי נערה לא מהעיירה שלנו אלא מהעיירה רחוקה . התחלתי להשתגע ושלחתי מכתבים לערים אחרות
בתקווה לתשובה מהם , אבל התשובות הגיעו עם שלילה .
התייאשתי כול כך במהירות , ההורים שלי שידחו לי את הנסיכה פרנצ'סקה , נסיכת ספרד ובנשף האירוסים
שלנו הנערה המסתורית שלי הגיעה , היא נראתה מאוכזבת , דיברתי איתה ושאלתי אותה לאן היא נעלמה .
והיא ענתה לי שהיא תמיד הייתה לידי , תמיד הייתה מתחת לאף שלי אבל אתה כבר מאורס וזה לא משנה
מי אני " הוא השתתק ועצם את עיניו , והביט למעלה , הוא נזכר באותו יום .
כריסטיאן נאנח בכבדות והמשיך לספר " לבסוף אחותי רצה אליה ואמרה לי שהיא חברה שלי ,אם הנערה
המסתורית שלי חברה של אחותי כנראה שהיא כבר הייתה בארמון שלי , התחלתי בראש שלי לעלות
שמות של בנות שהיו בארמוני והיחידות שעלו בראשי היו , ג'ולי, פרנצ'יסקה והמשרתות .
כול כך רציתי לדעת מי זאת , היא בקשה להוריד את המסכה וכאשר הורדתי אותה ראיתי שוב את העיניים
המדהימות האלו אבל גם את הפנים עם העיניים האלו , ראיתי את ג'ולי .
היא לא נראתה מופתעת וגם אני לא הייתי לגמרה מופתע , היא אמרה שפספתי את התחנה וברחה משם ".

כריסטיאן נעמד על רגליו ודפק את ידו בקיר של הבית , הוא כול כך התעצבן מהסיפור שהתחיל לספר ולא
היה יכול להסתכל על המיטה , הדמות ששכבה שם נחרטה בליבו והוא לא היה מסוגל להרים את עיניו
לכיוון ההוא , הוא חיכה לרופא . חיכה שהרופא יאמר לו שהיא לא באמת מתה ואם כן הוא כבר היה מתחיל
להשבר ולהתפורר במהירות רבה , כמו זכוכית שבורה .
" רציתי לבטל את החתונה , אמרתי לאמי שמצאתי את הנערה המסתורית שלי ושאני רוצה לבטל את
החתונה , אמי התנגדה ואמרה שאולי לחכות עם זה קצת , הסכמתי .
ביום למחרת שיצאנו לעייריה ראיתי את ג'ולי יוצאת מביתה וקצוות שמלתה בידייה , היא הייתה כול כך יפה
ומדהימה שעצרתי את נשמתי , ברגע שעינייה פגשו את שלי היא התחילה לברוח ואני התחלתי לרוץ אחריה , שהגענו למבוי סתום היא נפלה ואיבדה את ההכרה , לקחתי אותה לארמון לחדר של אנבל וחיכתי שהיא תתעורר . ברגע שהשומרים שמעו אותה מדברת עם אנבל הזעיקו אותי לחדר שלה , נכנסתי כמו סערה
וגרשתי אותה מחוץ לחדר , היא עזבה ברגע שג'ולי נתנה לה את הסימן לעזוב .
לא אמרתי שום מילה כי לא יכולתי להוציא שום מילה , היא הסתכלה עלי בעיניים בוחנות והתחילה ללכת
לאחור ברגע שראתה את הכעס שבאר בעיניי , נדחקתי אחריה ונשקתי אותה , זה היה מדהים כי סוף
סוף הרגשתי חופשי להיות עם האישה שאני אוהב . לאחר מכן הלכנו לחדר שלי וצעקתי עליה שהיא
מטומטמת ושהיא שקרה לי , נשקתי אותה שוב והרגשתי איך הדמעות זולגות בעינייה , אמרתי לה
שאני אוהב אותה ואם היא הייתה יודעת איך השתגעתי בחיפושים אחריה ולבסוף היא אמרה לי שהיא אוהבת
אותי ופרמה את חולצתי שנפלה במורד כתפיי וכזאת מהירות תלשתי את שמלתה , במהירות כזאת
שלא הייתי מסוגל לעשות לפני זה ולפני נראה גוף אלוהי ".
כריסטיאן השתתק והרים את מבטו אל עבר החלון , נשם לרווחה והמשיך לדבר .

" שכבנו , ובבוקר שהתעוררנו נפלט לי שאני מאחר לפגישה עם פרנצ'יסקה לגבי החתונה , היא קמה
במהירות ההבזק והתלבשה , אמרה לי במילים כואבות שאם ניצלתי אותה , צעקתי עליה שזה לא מה
שהתכוונתי אבל היא נפרדה ממני בכאב גדול לתמיד .
ליבי נשבר , והדבר הראשון שעשיתי זה הלכתי להורים שלי ואמרתי שאני מעדיף לוותר על כס המלוכה
בשבילה , לנאום הגדול שלי הצטרפה אנבל ותמכה בי , ולבסוף ההורים שלי הרשו לי .
למחרת אביה שהיה בראש הצבא שלנו הגיע לארמון ביחד עם ג'ולי ואחיותיה , היא הסתכלה עלי במבט
כה כואב שלא יכולתי להמשיך ולהסתכל עליה , היא ברחה לבסוף .
מצאתי אותה בקבר של אימה והסברתי לה הכול , איך שאני נורא מצטער , על הנאום הגדול שלי עם
הוריי ואני מוכן לוותר על כס המלכות בשבילה . היא חייכה ונשקתי אותה , חשבתי שזהו שזכיתי בה
אבל מלחמה גדולה התחילה וברגע שהגיע למשמע אוזניי שהיא השתתפה במלחמה הזאת ונפגעה ,
הגעתי להסתכל עליה וראיתי אותה שוכבת במיטה ומביטה בתקרה – "
" היא מתה " אמרה הרופא .
כריסטיאן הביט בגופה ששכבה על המיטה , דמעות זלגו מעיניו , הסתכל על הגופה ריקת המחשבות ,
על הגופה הקפואה שהוא לעולם לא ישוב לראות הולכת ולעולם לא ישוב לדבר איתה , כמה שהוא
אהב אותה .
" לא !" צעק כריסטיאן בחוזקה והתנפל על הגופה , ניסתי להרחיק אותו , גם לי זה כאב וגם למשמע
הסיפור שלו כאב לי בחזה ,אני לא מאמינה מה שהוא עבר .
" כריסטיאן " ניסתי למשוך אותו לאחור , אני יודעת איך הוא מרגיש , הרי אני עברתי אותו דבר לפני שנתיים
ואני יודעת מהו הכאב שמאבדים קרוב שאתה מאוד אוהב .
" בשביל מה היה הסיפור הזה ?" שאלתי , לא ידעתי למה הוא התחיל לספר זאת , הרי בשביל מה לו
במקום לשבת ולהתפלל שהיא תחיה הוא התחיל לספר לה את הסיפור הזה ?
" אמא תמיד הייתה שואלת אותי איך מצאתי אותך , היא תמיד רצתה לדעת את כול הסיפור אבל לא היה
לי זמן כי הייתי עסוק בתיכנון החתונה " הוא הביט בי בעיניים התכולות ששינו את צבעם לאדום .
" ידעת שאמך חולה ?"
הוא הניד את ראשו לשלילה וחזר להביט באימו האהובה שעזבה את עולמה " לא " הוא אמר בחירשות ,
עברתי את זה שאימי מתה , גם אני נשברתי באותו היום .
כריסטיאן נעמד על רגליו והסגר את עיניו של אימו , עינייה התכחולות נסגרו לעד , הוא הסתובב אלי
ופתח את פיו כדי לומר משהו . הוא תפס את ידיי והביט בי בחיוך רחב .
" עכשיו אני מבין מדוע הוא ואבי רצו כול כך למהר לחתן אותנו , אבי ואימו ידעו שנשאר לה קצת זמן ובגלל
זה אימי רצתה שתהפכי כבר להיות מלכה , בגלל שנושאת הכתר הייתה אמורה למות בעוד זמן קצר "
נשמתי לרווחה ועצמתי את עיניי בכאב גדול , לא הייתי מאמינה למילים שיצאו לכריסטיאן מהפה , לא
הייתי מאמינה שהוא היה אומר שאני אישתו ומלכת צרפת כי זה היה גדול עלי אבל אני מוכנה .
אני מוכנה להוכיח לכולם שזה לא גדול עלי ולא משנה שאני בת שמונה עשרה אני מלכה .
כריסטיאן לקח לידיו את הפעוטה שהחזיקתי בידיי " הדבר האחרון שאני רוצה , הוא שכול החיים המסובכים
האלו יקרו לילדה שלי " הוא ליטף את לחייה הרכות .
" אני יעשה הכול כדי להגן על מלודי , ולא משנה מה זה יצטרך ממני לעשות " היה נפלא לשמוע את הצחוק
הראשון של מלודי , אבל הזמן לא התאים בדיוק .
על פניו של כריסטיאן היו עיניים כואבות וחיוך ענק .
כאשר דלת אחת נסגרת , דלת אחרת נפתחת .