יומניה של ג'ולי – פרק 15

" איני חושבת שהתוכנית שלך עובדת " אמרתי בעודי טורקת את דלת ביתה של גברת נילסון ,
מרן הסתובב אלי עם הכיסא ושתה קפה .
" ג'ולי אין בוקר טוב "? הוא צחק , נחרתי בבוז והתקרבתי אליו עם ידיים שלובות והתפייחתי על
הרצפה , התוכנית שלו לא עובדת ! אני מאוכזבת מאוד מעצמי שנכנסתי אל משולש האהבה של
ג'ולי , הנערה המסתורית וכריסטיאן .
" אל דאגה ג'ולי , היום בנשף האירוסין תגיעי " אני יודעת .
" הוא כבר מאורס לאישה אחרת " פניתי את ידי לצד והצבעתי לכיוון הארמון הנראה דרך החלון
הגדול בסלון הבית " הוא לא ישים לב אלי ".
צחוקו של מרן התגבר , עבר שבוע מאז שמרן חזר , באותו יום כריסטיאן טרף את מרן בשאלות
עלי , על הנערה המסתורית שלו ומה שמרן עשה בדיוק כמו אימו זה לשקר , לשקר בשבילי .
הוא אמר לכריסטיאן שהוא יודע מי זאת הנערה המסתורית אבל היא בקשה לא לגלות לכריסטיאן
מסיבה מסויימת והיא תבוא לנשף האירוסים לספר לו .
כריסטיאן היה מאוכזב מכך שהנערה המסתורית שלו אינה רוצה להתחתן איתו אבל זה לא האמת !
אני כן אוהבת את כריסטיאן מאז שהוא התאמן עלי , איך לספר לנערה שהוא אוהב את רגשותיו ,
ואני כן רוצה להתחתן עם כריסטיאן אבל זה לא תלוי בי אני נתתי לו את התנאי שלי והוא לא קיים
אותו אז שנינו צריכים לשאת בתוצאות .
אני טעיתי בהרבה דברים בחיים שלי , שהלכתי לנשף , שפגשתי את כריסטיאן , שבחרתי לכריסטיאן ,
שגרמתי לכריסטיאן להתאהב בי ,שעזרתי לכריסטיאן ושהתאהבתי בו .
אלו הטעויות הגדולות שלי והם נערכו רק בשבועיים , אני לא מאמינה !
והטעויות הגדולות שכריסטיאן עשה היו שהוא לא עמד בתנאי שלי , והוא התייאש במהירות רבה .
מרן הביט בי והרים את גבותיו " ברור שהוא ישים לך אליך , תבוא עם מסכה ואותה שמלה שלבשת ,
דברי איתו ותסבירי את עצמך , וברגע שב הוא ישאל איפה היית כול הזמן את תדעי מה לענות לו ותורידי
את המסכה " אמר מרן והתקרב אלי , הוא החזיק בשני ידיי והכריח אותי להסתכל לעיניו .
" ג'ולי " הוא התחיל לומר " את בן אדם מדהים , ואם כריסטיאן לא יקח אותך לעצמו אני מבטיח לך "
הוא התחיל לומר ולבסוף הוסיף בחיוך " אני אגנוב אותך בעצמי " .
זה עלה ישר חיוך על פניי וצחקתי , הסמקתי נורא כמו עגבנייה " תודה " אמרתי בקול חמוד , את
הקולות תמיד אני מתאימה לפרצופים אשר יוצאים לי .
חבקתי את מרן וידעתי שתמיד יעמדו לצידי אנשים , לא משנה אם אני טועה או צודקת .
" הנשף היום בערב , את תהיה מוכנה להתלוות אלי מדאם "? שאל מרן והושיט את ידו לעברי .
" *בין סיור , מונסייר " אמרתי והושטתי את ידו לכיוונו , הוא חייך לרווחה .
הלכנו אל הארון של גברת נילסון ומרן הוציא את השמלה שהבאתי לפני מספר ימים בחזרה לגברת
נילסון , ידעתי שאני יהיה כמעט כול יום אצלה אז עדיף שאני אשמור את השמלה כבר אצלה בבית
מאשר אצלי , ליתר ביטחון שכריסטיאן לא ירצה לעשות לי הפתעה בביתי ולהפתעתו הוא ימצא
את השמלה והסתכל עלי בצורה עצובה ויתחיל לכעוס ולצעוק 'למה לא ספרת לי ' ?
זה בדיוק מה שאיני צריכה עכשיו , אני צריכה עכשיו זה דבר אחד , לנוח !
" אני יעיר אותך שעתיים לפני שנלך , בנתיים לילה טוב " צחקק מרן וכיסה אותי בשמיכה נעימה
וצמרירית אשר העבירה בי צמרמורת .