יומנו של ווירדו- פרק 3- למה.
עוד יום עובר,עוד שעה עוברת, עוד דקה עוברת, ואני עדיין חושב.
למה.
למה אנשים חייבים לעקוב אחרי טרנדים?
למה אנשים חייבים לשמוע אחר חוקים של אנשים שיודעים רק את הטוב בשביל עצמם?
למה אנשים לא מקבלים אנשים אחרים בשביל מה שהם ולא כדי להשיג מטרה מסויימת?
ואני ממשיך ללכת לי ברחוב,ממשיך לומר "שלום" לשכנים בבלוק שלי כמו רובוט, כשאני יודע שהרבה מהם בכלל לא מכירים אותי- ואני בטוח שבראש שלהם עוברת השאלה "מה הנער הזה רוצה ממני בדיוק?"
אני בטוח שהם די מרחמים עליי. אני מבין אותם.
כשאני מתיישב לי במחשב ומדליק את האלבום האהוב עליי של הביטלס, צצות השאלות שוב במוחי. אני עדיין לא מבין למה.
למה אנשים שואלים "איזה בגדים אופנתיים היום"?
מה לעזאזל אכפת להם ממה שאנשים אחרים חושבים עליהם? אם המקובלים יקפצו מהגג אז גם הם יקפצו מהגג כי זה אופנתי? פף.
אנשים היום חיים בשביל כסף. תרתי משמע.
כל האהבות מזויפות.
כל החברויות היום שמתחילות בגיל צעיר הן לא בגלל אהבה, הן בגלל סמל הסטטוס שאתה מקבל כשיש לך "חברה". אחרי זה, כשמתחתנים, הם שואלים את עצמם "למה בכלל עשיתי את זה? זה בכלל לא מאהבה".
זה מחליא אותי.
מה קרה לתמימות? לדור ששאל שאלות?
שואלים אותי מתי הייתה הנשיקה הראשונה שלי.
בגיל צעיר כזה?! נשיקה?! מה עובר עליהם. ברור שזה בשביל "הנשיקה הראשונה" ולא בשביל האהבה.
ועוד יום עובר, ועוד שעה עוברת, ועוד דקה עוברת.
ואני חושב לי.
תגובות (0)