יומנה של חשפנית בודדה חלק ס״ו

31.12.17

מחר תתחיל שנה לועזית חדשה, אני עוד מחפשת מה לעשות עם עצמי. בימים האחרונים מול הטלוויזיה וריצה בין גשם לגשם התבטלתי לחלוטין. לילי סיפרה שעברה לגור עם אבא שלה בדרום הארץ וכבר התחלתי להרגיש געגועים אליה. אימא שוב התקשרה אליי, לא להתנצל כאילו שכחה לגמרי מהפעם האחרונה שדיברנו והזמינה אותי להגיע אליהם לכבוד יום הולדתה של לי-אן.
הגדלתי את מספר התלמידים שבאים ללמוד שיעורי פסנתר, כל כך אהבתי את העובדה שסוף סוף אני מייצרת כסף ממשהו שאני אוהבת. בעוד שהתלמיד האחרון להיום הולך ראיתי את לואי, פרצופו חרד והוא מתנשף.
״בבקשה תני לי להיכנס,״ השעה כמעט תשע בערב, הוא התחנן על נפשו כמו ילד שמתחנן לארטיק. העפתי בו מבט בחצי דלת פתוחה.
״תשכח מזה,״ אמרתי וטרקתי את הדלת, אבל אז הרגשתי שאני לא מצליחה לסגור משום שידו החזקה של לואי מונעת ממני.
״מה אתה צריך?״
״שתכניסי אותי,״
״ממי אתה מתחבא?״
״אסביר לך הכול כשניכנס.״ הוא כל כך בטוח בעצמו, הכנסתי משום שהייתי סקרנית לדעת במה מדובר.
״כדאי לך להתחיל לדבר או שאני מגרשת אותך! כבר מאוחר.״ הוא סגר את הדלת, היה לו מבט מהוסס מעט מפוחד.
״אני רוצה לספר לך משהו,״ אמר בכנות ועיניו היפות הסתכלו עליי.
״וזה מצריך שתהיה כאן?״
״כן, זוכרת סיפרתי לך שאני מבין אותך?״ באמת תהיתי אז למה התכוון, לפתע הוציא שרשרת עם תליון ופתח אותו. נגלתה לפניי אישה יפיפייה עם אותן עיניים כשל לואי.
״זו דיאנה, אחותי.״
״אחותך אישה יפה,״ הצעתי לו כוס יין, הוא הסכים והתיישב על הספה, התיישבתי על ידו.
״הייתה. איבדתי אותה לפני 10 שנים. את מבינה, הפרש הגילים שלנו היה מאוד גדול. דיאנה התדרדרה לסמים ועבדה במועדונים, זה ריסק את ההורים שלי. אני לא יכולתי לעזור לה, הייתי קטן מדי. היא גם אמרה את המילים שאמרת שאין לה ברירה, שטוב לה במקום העבודה. בסוף מי שמצא אותה תלויה זה אני. הייתי אז בן 15.״ היו לו דמעות בעיניים. לחצתי את ידו על מנת לעודד אותו.
״היא הייתה אישה כל כך טובה, אבל ניצלו אותה. ואז הכרתי אותך והזכרת לי אותה, פחדתי שתיפלי לזה כמוה, הפחד שלי הוא לאבד אותך.״ הוא כל כך בכה שפחד להסתכל עליי.
״לואי, אני לא אהרוג את עצמי, אני פחדנית מדי. וחוץ מזה אני לא עובדת יותר במועדון.״ הוא הסתכל עליי שטוף דמעות וביקש עוד כוס יין. מזגתי לו בידי האחת בזמן שידי האחרת עדיין מנחמת אותו. הסיכוי שאמות מאהבה נכזבת גדול יותר, חשבתי לתומי והסתכלתי עליו, מחיתי בידי את דמעותיו הוא הסתכל עליי, ספק יודעת על מה הוא חושב.
ל׳