יומנה של חשפנית בודדה חלק ט״ו

19.1.17

זה פשוט קרה בלי לחשוב, הוא גזר לי את החולצה וחייך. לגיא היה חיוך אווילי על הפנים כשראה את גופי ואמר ״יש לך פוטנציאל להיות הבחורה הכי שווה כאן, אבל תספרי לאף אחד שאמרתי את זה.״ באותם ימים האמנתי לזה, היום יודעת שרק רצה למשוך אותי להמשיך לעבוד במקום הדוחה הזה.
גיא סטיל, הבוס שלי הוא הדבר שהכי פחדתי ממנו, עד היום. בשביל להיות חשפנית טובה עלייך ללמוד לענטז, להתלהב מעצמך, לאהוב את הגוף שלך ויותר מכל לפתח אדישות לאנשים.
גיא לימד אותי כמה דברים: לשנוא את עצמי ולהיות אדישה, כן בדיוק ההיפך הגמור ממה שצריך להיות. אז איך למעשה אני עדיין טובה בעבודה שלי? אין לי תשובה לזה.
אם אין לך ניסיון את לא שווה כלום, ובשביל להשיג ניסיון הייתי צריכה לנסות ולהעז. מה כבר ידעתי אז בתור בחורה בת 17? שבמקום ללכת לבית הספר, עבדתי במועדון המעופש הזה. בהתחלה התלהבתי מכמות הכסף, היום אני מתחננת בפניי שאוציא את עצמי מתהום הבלתי נגמרת הזאת שמפילה אותי למטה ואין אף קצה חוט שיושיט לי יד.
אני הכי זוכרת את היום ההוא הוא עישן קצת, לא סיגריות. הייתי ילדה מפוחדת וגיא צעק עליי ״אם את רוצה לעבוד פה את חייב לנסות.״ רעדו לי הידיים, הרגליים, הפה וכל איבר אחר שאני לא מצליחה לתאר כרגע.
המשכתי לרקוד על הג׳ינס של הלקוח בעודי יושבת עליו כשהמחשבות זזות כמו תקתוק שעון. ספרתי דקות, שניות ואפילו מאיות, שאותן אני לא יודעת בכלל לספור.
זהו. נגמר.
עכשיו אפשר לרדת ממנו ולהמשיך ללקוח הבא,
עד שהם ילכו חזרה לנשים שלהם,
לילדים ולמיטה הזוגית שהם חולקים.
ל׳