יומן שלי – פרק א

יומני היקר !
איפשהו שם אני מרגישה קצת מטומטמת, אני כבר לא יוצאתי מהבית הרבה זמן ואני ממש רוצה שהשמש תחמם אותי עם מגע חם של קרניים בהירות מאשר לשבת עשרים וארבע שעות במזגן מקפיא.
לא כך ?
האמממ … זה חופש אחרי הכל אז אני מניחה שמותר לי וזה אופייני לכל ילד.
הלוואי והייתה לי קצת עבודה מעניינת לעשות …
בכל מקרה למרות שלא יצאתי מהבית בשבוע האחרון באו אלי פה ושם,
אני לא רוצה על הפרק הראשון להעמיס עליך בחוויות מעציבות אז אתחיל עם כמה דברים משמחים (:
אני חושבת שיש לי את החברות הכי הכי טובות בעולם. גם אם אני מכירה אותן רק דרך האינטרנט וגם אם אני מכירה אותן דרך המציאות. לא הייתה פעם אחת השבוע הזה שלא קיבלתי הודעה ממישהי ששואלת מה קרה, ואחרי זה מתחילה להצחיק אותי.
קודם כל קיבלתי הודעה משחר.
הייתי כל כך שמחה, שאחרי שכמעט מתתי משעמום מישהי שלחה לי הודעה.
השיחה התחילה מוזר אבל היא התקדמה אל המסקנות הבאות:
"הייתה ממלכת שוקולד מרושעת בא שוקולד שמחופש לסלט והפיל את המלכים הרשעים ובזאת פתח עידן סלט והתאבד"
אם תחשוב על זה לשנייה זה די הגיוני בסך הכל.
הרי שוקולד יכול לגרום לכל כך הרבה בעיות, יש שוקולדים שחורים, לבנים, מתוקים, מגעילים, יפים ומכוערים. מה הם שונים מאיתנו בעצם ?
אני יכולה לדמות את עצמי לשוקולד … איזה שוקולד אתה יומן ?
בכול מקרה קיבלתי הודעה אחרי זה מכמה ידידים, והשם ישמור כמה שהם חופרים. מצד שני החפירות שלהם הצילו אותי שוב משעמום.
ואחרון חביב, ליאור. הוא הפתיע אותי. אני בדרך כלל שמחה בשיחות שלנו אבל הפעם הייתי כל כך שקטה ומעצבנת עד שאני לא מבינה איך היה לו סבלנות לעודד אותי ._.
בכל מקרה יומן גם אתה מעודד אותי (:
לרשום הכל על המקלדת זה מעודד.
זהו עד פה.
נתראה בקרוב (: