יומן פתוח[18+] חלק א

שכבתי במיטה,מדפדפת בשירשורי ההודעות האחרונות של הקבוצות שמזמן תכננתי לעזוב אותן.כמה אפשר לכתוב בתוך קבוצה? ידעתי שאני משועממת ובכל זאת לא עשיתי עם זה כלום. המשכתי לשכנע את עצמי שאמצא משהו בפון.. אף אחד מעניין לא התקשר, ושום הודעות מסקרנות לא הגיעו. זה כל העניין של הפון? אז זהו, זו צרתי.. בהחלט לא. נכנסתי לאתר שבהמשך אפרט עליו,ושבדרך כלל מעלה לי תחושות מאוד חזקות. התלבטתי מה הפעם בא לי,לא רוצה פורקן הוליוודי, או חובבנים. הויב שלי היום הוא מציאות. קרע אותי כשזה קרה מתחת לאפם של אחרים, שאף אחד לא שם לב, או שם לב ולא הודה. משיכה מגדירה אנשים, פרי אסור או פרדס אסור מטפטף בדיוק על נקיקי התשוקה. לא אשקר, גם לאלו שהתנגדתי להם מחוץ ליומן היה כוח הם משכו..דגדגו לי. שמתי פליי על שיר שאני אוהבת,זה חדש שלי,תמיד היה שקט,הייתי צריכה ריכוז תשומת לב ולא לנסות כלום חוץ ממה שקורה הרגע. ומה קורה הרגע? אני אמורה לדעת לתאר,מאחר ואני כותבת,אבל זה מציק. לצמצם הרגשה בשימוש צירופים של הא"לף בי"ת? כן,גמרתי. מאוד חזק,ולא היה אכפת לי כשנפלטה לי אנחה בקול ,אולי כדאי מאוד שישמעו שטוב לי. אולי זה יעורר אחרים. בכל מקרה אהבתי את הכמעט נתפסת..המבט המסוקרן והמהורר של "מה עשית עכשיו?" והכי אהוב עליי היה כשניסיתי בכאילו להסתיר את הדחף שלי,לגרום למי שלידי בלבול ואולי לחץ. האמת זה קרה לי לא מזמן. עליתי על אוטובוס מחוץ לעיר,סחבתי תיק נורא כבד וכדי שהוא לא יתגלגל לי ברחבי האוטבוס הנחתי אותו בין רגליי בעודי עומדת כי שאר המושבים היו תפוסים. זוג דתי נכנס לאוטובוס,זוג מאוד יפה,די קינאתי.. אבל בלעתי. כשהם פנו לשלם לנהג נכנסה לי שיחה מחברה,למרות שלא היה לי נוח לענות עניתי,כדי שזה יעסיק אותי עד שהזוג ימצא מקום להיות בו. הא ודא היה עם החברה ולא הייתי מרוכזת,עניין אותי איפה יעצרו,אם יעקפו אותי או יישארו ליד הנהג. עניתי לה בצורות סתמיות והסתכלתי עליהם. הבעל היה ג'נטל וסחב את כל הדברים והאישה הייתה מאחוריו.הרגשתי את הלב שלי דופק,ונהייתי לחוצה. לא קרה כלום וכאילו הגוף שלי התכונן מאליו.