יומן פתוח[18+] חלק ב

מאחוריי הייתה בחורה צעירה שהיו עליה אוזניות,הבעל פנה אליה וביקש אם היא תוכל לתת לאשתו לשבת משום שהיא לא מרגישה טוב,הבחורה קמה ובמקומה ישבה אשתו. הבעל הפנה לי את גבו והחל מדבר עם אשתו, הם צחקו ביניהם,והקנאה שלי בערה שוב,וטיפה התחלתי מתעצבנת "אז רוצה לבוא אליי היום" שמעתי בצד השני של הקו,"מה נעשה?" עניתי לה בחזרה בקול עייף,היא השתתקה לכמה רגעים ואמרה שהיא כבר חוזרת אליי וניתקה. החלטתי לא לזוז מהמקום,שיתרחק הוא. כן,מאוד קינאתי ועצבן אותי שאני לא במקום האישה ברת המזל הזאת שלעומתי היא בטח מוצאת פורקן לחשקיה. הרגשתי אותו צמוד אליי בצידי אגני,ומצאתי עצמי מתנחמת מהמגע האקראי הזה. הוא הסתובב עם פניו אליה,ואני הייתי במקומי. התחלתי לעיין בפאלפון..הייתי חייבת לעשות עצמי לא שמה לב, והתאפקתי לא לזוז יותר מידיי כמזמינה משהו כלשהו. התכופפתי מעט כדי לקחת את הבקבוק מים שלי מהתיק, לקחתי כמה לגימות וחזרתי להישען על הכיסא מצדיו. הרגשתי את ידו מגששת בי, התרחקתי מעט כדי לאפשר ליד לחזור למקומה ושחזרתי פעם נוספת להישען היא הייתה שם שוב. הבנתי. הטלפון שלי צלצל בשנית וחברה שלי הייתה על הצג, התלבטתי אם לשחק עכשיו,עניתי לה והתחלתי משחקת. "את לא מבינה איזה כאבי גב יש לי " היא התפנקה לי בטלפון "כן,הייתי שמחה גם למסאז" אמרתי תוך כדי נענוע הישבן שלי כנגדו. "תקשיבי" אמרתי "חם לי נורא" הורדתי את המעיל שהיה עליי ופישקתי רגליים כדי להניח אותו ביניהם. בתגובה היד שלו התקשתה והוא החל צובט אותי. "אחח" אמרתי כאילו לה "מה יש לך" חברה שלי הגיבה "כמה זמן כבר נשאר לך?" הרמתי את עצמי "אני חושבת שאין לי הרבה זמן על האוטובוס" עניתי,שוב,כאילו אני מתכוונת אליה. "האמת יש מקום מאחורה..אני אלך לשם" הצהרתי. הוא הסתובב כדי לבדוק ואני התקדמתי לכיוון המושבים האחרונים באוטובוס . התפללתי שהוא יבוא אחריי. הסתכלתי עליו,מדבר איתה,מצחיק אותה ולא מתקדם אליי. הרגשתי מופסדת. "תקשיבי רגע" חברה שלי צעקה לי באוזן "היום יום הולדת של איתן,לכן אמרתי לבוא אליי כדי…" היא נשמעה מתלהבת. אני פחות,הבעל הזה הכעיס אותי,למה הוא לא בא? "תקשיבי נעמה," עניתי לה קצרות,"אני נרדמת פה,נדבר" אמרתי וניתקתי. נרדמתי,דמיינתי איך אני יושבת עליו מול אשתו והוא גורם לי לגנוח ולצרוח והיא לא עושה כלום. כשהתעוררתי ראיתי פתק על המושב לידי,"מה זה" שאלתי מבוגר שישב מושב ליד "הבחור הדתי השאיר אתזה בשבילך,לא רצה להעיר אותך" ענה המבוגר. פתחתי את הפתק והיה רשום עליו מספר פאלפון נייד ושם,'עומרי'. עומרי.. איזה שם.. כמו הרעב שהוא השאיר לי. המספר שלו נשאר אצלי בכיס ולא יצא לי להשתמש בו עדיין.. הוא מחפש אהבה. את זה ידעתי.