© יומן © – פרק 3

לא ידעתי מה לעשות נשארתי תקועה במקום.

לא. לא אני לא מאמינה שזה קורה….

אני צריכה לקחת את עצמי ביידיים.

טוב. הוצאתי את הפלאפון מהתיק. התחלתי לחייג ליואב (אח שלי ) אם זה הוא אז הפלאפון שלו יצלצל.
ואחרי כמה שניות שמעתי את הפלאפון שלו מצלצל איפה שהוא בבית..

"אוייש.. הייתי צריכה לנחש שזה הוא" אמרתי לעצמי .

"יייייייייוווואאאאבבבב!!! הפעם לא הלך לך!!" צעקתי ובאתי לאצת מהחדר

אך הדלת נתרקה לי מול הפרצוף.

"יואב זה כבר לא מצחיק.." אמרתי בעודי מנסה לפתוח את הדלת.אך היא לא נפתחה
"יואב די! אני שמעתי את הטלפון שלך מצלצל .. אז אני יודעת שזה אתה!!" אמרתי ודפקתי בדלת באותו הזמן.

"נו תפסיק, מה אתה לא מבין?!" חזרתי

דפקתי בדלת שוב ושוב אך לא נשמעה תשובה. וגם הדלת לא נפתחה.

ישבתי על המיטה מנסה להירגע… בטח מתי שהוא ימעס לו להחזיק את הדלת והוא יעזוב לבד..
בחנתי את הספגטי. הוא נראה טעים. לקחתי בהתחלה חתיכה קטנה בשביל לבדוק עם הוא שם בזה יותר מידי מלח או עוד משהו.. אבל לא הספגטי היה טעים.. זה אפילו מוזר שהוא אשכרה הכין ספגטי בשביל להפחיד אותי..גמרתי את הצלחת. והמשכתי לראות את הסרט עד שהוא נגמר.. עברה בערך שעה.
ניגשתי לדלת.
ופתחתי אותה.

"תודה על הספגטי" צעקתי
"טוב די להיות דביל כבר אלף פעם הבנתי שהזה אתה.."
"אוייש אתה כזה תינוק.." אמרתי בעודי נכנסת לחדר שלו..
אבל לא היה בו איש..
"נו יואב ! תצא כבר.. איך אני רואה אותך קופץ עליי מאחורה או משהו כזה.."
בדקתי מתחת למיטה שלו או מאוחורי הדלת.. אך גם שם לא היה..

עברתי בכל הבית אך לא היה בו אף אחדד.. פתאום שמעתי את דלת הכניסה נתרקת.

"יואב..?!" שוב הפחד חזר אלי

ירדתי לאט במדרגות.

"יואב עם זה אתה אז תצא .. אם תה לא יוצא עכשיו אני מלשינה לאמא!.."
שקט.

ירדתי עד למדרגה האחרונה והלכתי לאט לעבר הדלת.. הפחד והדמיון שלי כבר התחברו והתחילו לדמיין סוף רע לסיפור הזה.. ידיי רעדו.
פתחתי לאט את הדלת.

פתאוש שמעתי רעש מחריד!!!!!!

ליבי קפץ לברכיים!

אבל אחרי זה הבנתי שזה רעש של חתולה..

הסתובבתי בגינה . והלכתי אל מאחורי הבית וישבתי בנדנדה אך פאום שמעתי מישהו דופק בדלת.
רצתי אל הצד השני.

וראיתי את יואב.. ובידיו שקיות.

"חתיכת אידיוט!!!! אתה יודעת איך נבהלתי !!! שעה אני קוראת לך.."

"נבהלת ממה??" שאל

לא הספקתי לענות כי ראיתי את אמא, באה לעברנו "היי שירלי !.." אמרה.
"תעזרי ליואב להכניס את הקניות.."

"אמא הוא שובמפחיד אותי כל היום !!" רטנתי.
"מתי הוא כבר הספיק להפחיד אותך הוא רק עכשיו היגיע??" שאלה
"לא. הוא כל הזמן הזה היה בבית!!" אמרתי
"את מרגישה טוב? אולי התחממת יותר מידי מהשמש..!" אמר יואב בעוקצנות
"חמודה. יואב היגיע איתי עכשיו.." אמרה אמא
"אז איפה התיק שלו?!" שאלתי בעצבנות
"נשאר באוטו" ענה יואב
"והפלאפון שלך … התקשרתי אליך ושמעתי אותו בבית!!!"
"כי שכחתי אותו בבית היום..!!" ענה בקול לועג. ועלה במדרגות.
"אמא הוא הכין לי ספגטי בשביל להפחיד אותי!!!!"
"בחיים לא שמעתי על משהו מפחיד יותר.." צחקקה אמא
"נוו .. אמא!! אפילו את לא מאמינה לי !?" אמרתי בקול מתחנן "אני באתי הביתה והיה לי על השולחן צלחת חמה מלאה ספגטי והטלוויזיה דלוקה עם הסרט 'סטאפ'. בואי ותראי אפילו" אמרתי כשאני מושכת אותה ביד לעבר המדרגות.. " נשאר לי עוד שאריות סגטי"
אך כשניכנסנו לחדרי לא הייתה בו צלחת והטלווזיה הייתה מכובת.
"שירלי אולי כדאי שתנוחי.." אמרה אמא בעייפות ויצאה מהחדר.

הלכתי אל חדרו של יואב..
"תגיד לה שזה אתה .."
"שזה אני . מה?"
"אל תשחק אותה כאילו אתה לא יודע על מה אני מדברת"
"את תהייה מופתעת. אבל אני באמתצ לא יודע על מה את מדברת…"
"על 'סטאפ', על הספגטי ועל היומן! "
"בא לך לדבר ברור יותר?!"
"תפסיק לשחק אותה כבר!!!!"
"תפסיקי את!!!! אני לא מבין מה את רוצה ממני" צעק
"אתה באמת חזרת רק עכשיו?"
"כן! עם עדיין לא הבנת…!!"
"ולא הייתה פה לפני זה ??"
"לא יצאתי לבצפר איתך.. ! מטומטמת!"
"תנדור לי .."
"מה ?!"
"תנדור נדר שרק עכשיו חזרת ולא ניסית לעבוד עליי או להפחיד אותי היום.."
"מה את פ'גרת??"
"נו תנדור כבר…"
"טוב.. נודר…. את בטוחה שאת לא חולה??"
"כן." עניתי בקול לועג
"את רוצה לספר לי משהו" שאל בקול מתנסה של פסיכולוג..
"לא!!" עניתי ויצאתי מחדרו