יומן הקיץ של רון בנימיני, כיתה ח'3 | עמודים 40 + 1

עמוד 40 (אחרון)
לעזאזל כתיבה יצירתית! לעזאזל המורה אסתי! לעזאזל שיעורי בית לחופש! די! נמאס לי! הגדירו לנו חופש כדי שיהיה לנו זמן בלי לימודים. וזה לא אומר בלי ללכת לבית ספר ולעשות מבחנים, לא-לא! חופש אומר בלי שום דבר שקשור ללימודים ואני יודע שזה קשה לכולכן (מורותיי למקצועות הלימוד השונים) ובייחוד לך המורה אסתי אבל אין מה לעשות, כולם מעדיפים שלא תתנו שיעורי בית לחופש!
אני לא בטוח אני לא בטוח שזה היה רעיון טוב לכתוב את כל זה אבל אני חושב שמגיע לאסתי המורה המעצבנת הזאת לקרוא את זה, וגם שיהיה לי מזל גדול אם היא תפספס את העמוד האחרון…. כי אם היא תקרא את זה היא בטח גם תקריא את זה מול כל הכיתה ותיתן לי איזה עונש לכתוב סיפור או הרצאה או עוד אחד מהדברים האלה שקשורים לכתיבה ועוד תבקש שמספר הדפים יגיע לגובה האוורסט.
אז מכיוון שכתבתי את הכל כאן בעט ואני לא יכול למחוק אני מניח שאעבור לעמוד הראשון כדי להתחיל למלא את ה"חובת חופש" כמו שהמורה אסתי קוראת לזה.
עמוד 1
איך להתחיל לכתוב? מה לעשות? איך אמורים לכתוב יומן חופש? טוב, אף פעם לא התחברתי ליומנים וכל אלה גם בגלל שזה די לבנות (כן, אני יודע שזה שוביניסטי.) וגם בגלל שבכל היומנים שקראתי או שמעתי עליהם (לא אני לא מציץ ביומנים. אני מתכוון לאנה פרנק וכאלה.), הכותב כותב לחפץ- "יומני היקר" או שהוא נותן לחפץ הזה שם "קטי יקרה" או- טוב, אין לי דוגמאות נוספות כרגע, אבל אני מקווה שכשאתחיל לכתוב לחפץ או להנפיש חפץ זה יהיה משיגעון חולף.
אז בגלל שאין לי אפשרות להתחמק מהיומן הזה שהוא בעצם סתם מחברת חומה של דפרון שעולה שקל, אני חושב שאכתוב מה שקורה לי בכל יום בצורה תיעודית ולמרות שזה מאוד מוזר שאני נגד יומנים אבל עושה את זה – אני אתחיל בלספר על עצמי.
קוראים לי רון, ואני בן 13 וחצי. גובה ממוצע עיניים חומות ושיער ג'ינג'י קצר אבל לא קצוץ, יש לי משקפיים שממש מכערות אותי אבל לא אכפת לי כ"כ כי ממילא השיער שלי לא נראה טוב…
לומד בבית ספר אמירים בהוד השרון (הוד השרון למי שלא מכיר זה ליד רעננה וכפר סבא ובטח הבנתם שזה בשרון…).
יש לי אחות קטנה בת 7 בכיתה ב' שקוראים לה זוהר ואח גדול בן 17 בכיתה י"א שקוראים לו אופיר ושניהם די מעצבנים אותי.
ההורים שלי, נורית וגדעון, הם שניהם עורכי דין שהקימו יחד משרד בכיר בתחום ואין להם הרבה זמן להיות איתנו במשך השבוע אבל בשבת אנחנו מטיילים ממש כמו משפחה קטנה ומאושרת =)=)=)
אין לי הרבה תחביבים אבל אני אוהב לאסוף דברים, מבדיחות בזוקה ועד מחזיקי מפתחות ועוד. בגלל זה החדר שלי נראה כמו מחסן מבולגן בלשון המעטה (אם מישהו היה רוצה לדעת מה זה לא בלשון המעטה- הייתי אומר שזה נראה כמו הר הזבל חירייה). יש לי עוד משהו שאני אוהב לעשות וזה להתבודד. כן. נכון זה די מוזר? למה שילד בגילי ירצה להתבודד במקום להיות עם משפחה וחברים?! טוב, לי זה לא מפריע כי אני הרי אוהב את זה אבל להורים שלי זה קצת מפריע. שיפריע. בגלל זה אני גם לא הולך לתנועת נוער.
טוב, אני חושב שזה מספיק לפעם ראשונה וגם סיימתי לספר על עצמי אז זהו.