יום רביעי לקייטנה – מנקודת מבטה של סייעת

יום רביעי לקייטנה תחושה שתמיד הייתי שם, הרגשה טובה של שייכות.
הבוקר שוב הקדמתי קום, הכנתי מבעוד מועד את ארוחת הבוקר לילדים, הצהריים ,הבית תוקתק ואני כאילו נמשכתי בחוטים נסתרים לעבר הדלת..יצאתי.
התחלתי לנסוע במחשבה שאקדים ולא בטוחה שיהיה לי מה לעשות שם..
לאחר מספר רחובות נזכרתי שאת הבצק שכחתי במקרר! אותו בצק שדאגתי לרשום לי פתק בצד "לא לשכוח" ..אז כן, את אותו בצק שכחתי .. עשיתי פרסה וחזרתי…איזה מזל שיצאתי מוקדם והזמן התנהל בעצלתיים למעני(-:
הגעתי והתחלתי בגזרי נייר עיתון להמשך הפעילויות והכנת עלים לפרח המקסים שהילדים מכינים ..האפרוחים החלו להגיע וארגנתי את המטבח לקראת האפייה…

בהמשך סידרנו השולחנות בקבוצות, הושבנו הילדים והגשנו את ארוחת הבוקר שכללה ביצה קשה ,ירקות טריים וצבעוניים, זיתים ופרוסת לחם מרוחה בחומוס/ קוטג' /גבינה לבנה..
היה להם נחמד לשבת בצוותא ולאכול כולם יחד, היו רעבים והארוחה התנהלה בצורה נפלאה וכייפית.

מיד כשסיימו, פינינו הצלחות ובעודם ישובים , שפכנו קמח ומים לכל ילד להתחלת לישה מהנה ..הידיים התלכלכו , הפנים התמלאו קמח, הבגדים כוסו בלבן והרצפה חבל על הזמן …והם נהנים ומרוצים מהאפשרות לשחק ב"דביקי" על השולחן בחופשיות..

בזמן הזה, שותפתי חילקה את הבצק המוכן לחתיכות קטנות והכניסה לתנור…
ואני השתתפתי בחגיגת העשייה ועברתי ביניהם לעזרה ביצירת הבצק…

לאחר שמיצינו, ניגשנו לשטוף ידיים..דבר שארך דיי הרבה זמן מכמויות הדבק שהצטברו להם ולאחר מכן, שותפתי היקרה יצאה איתם לחצר ואילו אני ניגשתי לניקיון השולחנות.
בדיוק בזמן הכי לא נוח ,הגיע הרכב של חומרי היצירה.. יומיים חיכינו ודווקא עכשיו ,בשיא הבלאגן הופיע….ואני, שאין לי שום קשר לרכישת מוצרים שכאלו…את היצירות לילדיי הכנו תמיד משאריות דברים, מחמרים ממוחזרים , מעלים וכל מיני דברים שמצאנו … אף פעם לא עלה על דעתי לרכוש חומרי עשייה..ופה הלכתי לאיבוד.

יש אמנם תקציב יפה,אבל מה לי ולהחלטה מי מו מה… לקח לי זמן..לחשוב איזו פעילות נכין ואילו חמרים צריך.. הצלחתי לארגן מספר דברים שחשבתי עליהם ונתקלתי בהם בגישושיי באתרים באינטרנט והחשבון הגיע לחצי מהתקציב..שמחתי על כך ועוד יותר על זה שהוא מגיע שוב שבוע הבא ואוכל להכין שיעורי בית ולבדוק מה באמת צריך לעבודות שנכין.

חזרתי מה"קניות", המשכתי בגירוד השולחנות הדביקים שכבר לא היו דביקים אלא מצופים שכבת בצק קשיח שקשה לנקות…קרצפתי והוצאתי לו את המיץ..בעודי חושבת שזה אחלה פעולה לחיזוק שרירי הזרועות ..אבל הגב ..הגב כאב חח
בזמן הזה ,ריח הלחמניות עלה באפי ועודד אותי שלמרות הכל , זה היה שווה! הילדים נהנו, יש תוצאה ואחלה פעילות ליום בקייטנה.

בסוף היום החלטתי לקרא את הסיפור "הענק הכי גנדרן בעולם" סיפור מקסים שסגר את היום ביופי של סיום… ומה מחר? האמת שאני עייפה מלחשוב ..
מחר יום בריכה…מגיעים עם מתנפחים ומים , מצטרפת קבוצת הגן השנייה ויהיה שמח!
נתראה בהמשך(-: