יום אחד- פרק 1 בבקשה תגיבו !

קוראים לי לאונרדו,אני מוכר בעולם בתור לאונרדו דווינצ'י אני נשוי ויש לי שלושה ילדים – טוני, ליה וליטל.
סיירתי בתערוכה שלי לבדוק מה קורה לפני שיצאתי הביתה.
(מחר הרבה אנשים באים לתערוכה ובינהם משפחתי )
"מה קורה סיריוס ? מה עם המשפחה ?" אמרתי לשרת
"הכל בסדר, תודה" הוא ענה בחיוך.
"מה איתך?" הוא שאל.
" הכל בסדר הילדים באים מחר" עניתי.
"טוב, יופי" אמר סיריוס.
לקחתי את המעיל השחור שלי.
"להיתראות." אמרתי.
"ביי" אמר סיריוס.
יצאתי לרחובות פריז, בדרך הביתה חשבתי על התערוכה.
כשהגעתי הילדים קפצו עליי וחיבקו אותי.
"טוב ילדים כבר מאוחר עשר בלילה, למה חיכיתם לי עד כל כך מאוחר? רגע איפה אמא?"
שאלתי בדאגה. "אההה… מאז ששיחקנו מונופול בשש בערב לא ראינו אותה…" אמר לי טוני.
"טוב חכו לי כאן אני יוצא לחפש אותה" אמרתי.
"לא אנחנו באים איתך!" אמרו טוני, ליה וליטל.
"לא, אתם נשארים כאן! " אמרתי.
"אבל אבא אנחנו היינו כאן שהיא נעלמה אולי במקרה שמענו משהו או ראינו משהו." אמר טוני בקול מתחכם.
"אתה יודע משהו?" שאלתי.
"אה… כן."
"מה אנחנו יודעים?" לחשה ליטל לטוני.
"שמעתי קול צרחה קטן שקניתי את תל אביב." אמר טוני.
"עדיין, אתם לא באים" אמרתי.
"אוף!" אמרו הילדים.
יאצתי מהחדר וסגרתי אחרי את הדלת.
ליה וליטל ישבו על הספה ונאנחו.
"אתן לא באמת חושבות שניתן לו לחפש את אמא לבד, נכון?" שאל טוני.
"לאן אתה חותר?" שאלה ליטל.
"זוכרות שהיה לי לפני שנתיים עבודה במדעים?"
"כן"
"אז שבוע לאחר מכן בניתי מין חדר סודי עם מלא גג'אטים מגניבים"
"קול!"
"בואו לחדר שלי." אמר טוני.
הם הלכו במסדרון ופתחו את דלת החדר של טוני.
"אחד שתיים שלושה ארבעה צעדים, הנה כאן המקום בעוד עשר שניות אנחנו ניפול לתוך מיטת מים גדולה, אז אל תיבהלו"
10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0
"אה…"