יוליוס בלק – פרק 2 – כיתה י'

קמתי ונכנסתי ברגל ימין לבניין העגול שמעליו היה שלט גדול " שכבת י' " , ההתרגשות גברה אבל החלטתי לשמוע בעצתו של אבי ולהתנהג כאילו המבטים לא מפריעים לי , וכאילו היום הזה הוא מאושר בחיי .
פתחתי את דלת הכיתה ונכנסתי גם אליה ברגל ימין (אוי..אמונות טפלות…בבקשה שיהיה בכן טיפת אמת ואני אצליח השנה!!) , וכצפוי – כולם פתאום הפסיקו לדבר ובהו בי מספר שניות בשוק , ו…חייכתי אליהם חיוך ענקי . זה היה באמת קשה !! המשכתי לחייך בעודי תופסת את השולחן האמצעי בשורה השניה .
" היי … אפשר לשבת לידך ? " שמעתי מישהי שואלת מאחורי, הסתובבתי וראיתי נערה שנראת דיי נחמדה – שיער שחור מתולתל ומסודר בקפידה עם סיכות וורודות , עיניים חומות גדולות וצבע עור קצת כהה . " בטח " אמרתי והוזזתי את התיק שלי ממרכז השולחן אל הרצפה
" אני ריצ'ל .. נעים להכיר " היא פנתה אלי אחרי מספר שניות של שתיקה " ואת כמובן יוליה .. "
" כן .. " " באמת נעים להכיר אותך .. אל תתיחסי לכל הרכילויות והמבטים ההמומים האלה .. הם דיי חיים בסרט שאת חיזר " היא אמרה לי בלחש ושתינו צחקנו . ההיתי בטוחה שהיא עוד מתלהבת – אבל היא לא ! היא דווקא די חמודה . דיברנו קצת בבישנות עד שהמורה החדש נכנס לכיתה והשתיק את כולם . כן , הוא חתיך !
" בוקר טוב לכולנו ! נעים מאוד , אני רון , ואני במקצועי מורה למוזיקה וככול הנראה גם המחנך החדש שלכם ! לפני שאתחיל להציף אותכם בהוראות וחפירות ברצוני לאחל לכם שנה טובה ומוצלחת , ותזכרו שלתעודה יש 2 צדדים , והציונים הוא רק אחד מהם " הוא הביט בכל הכיתה תלמיד תלמיד לפני שהמשיך " אז מכיוון שאני לא מזהה את רובכם כי לא היתתם במגמת מוזיקה בשנים קודמות , בואו נעשה סבב שמות קצר – כל אחד יגיד את שמו , תחביבו , ומה הוא רוצה לשנות השנה ! " כולם נאנחו .. כנראה זה היה משחק חרוש " יאלה חברה להפסיק להאנח כמו זקנות בקופ"ח ובואו נתחיל בסבב !! את עם הצמה בקצה השורה , הבמה שלך "

התלמידים נעמדו בתורם אחד אחד וסיפרו בבישנות על עצמם .. הכל דיי חזר על עצמו . כולם אוהבים ספורט,מחשבים , ביג'ס (מה שנקרא אצליכם-האח הגדול) ומוזיקה אמריקאית . רוב התלמידים משנדל … אבל היו גם כמה ממלכות סמוכות . הקשבתי לכל אחד וניסיתי לזכור את כל השמות בעל פה למרות שבתכלס יהיה לי מאוד קשה להגות אותם .. ואז הגיעה תורה של ריצ'ל .. אני אחריה !! אהעאהעא !!!
" היי לכולם " היא אמרה בקול המתוק שלה שגרם לחייך " אני ריצ'ל מנדלסון , אני בת 15 וקצת ואני גרה פה בשנדל .. אני רוקדת ג'אז ומשתתפת בנבחרת השחייה הלאומית .. אני רוצה לשנות השנה את הביישנות שלי ולהתחיל להפתח לכולם .. וכבר התחלתי ליישם את זה " היא קרצה אלי וחייכתי לה " אוקי ריצ'ל , תודה רבה " כולם מחאו כפיים והיא התיישבה , הרגשתי שהרגל שלה רועדת .. בחיים לא ההיתי חושבת שהיא ביישנית גדולה ! בכל זאת , היא התחילה לדבר איתי ..
אוקי .. תורי . קמתי מהכיסא והשתקתי את הכיתה בוואט אחת , נשמתי נשימה עמוקה והתחלתי לדבר " כמו שכולכם כבר הצלחתם להבין – שמי הוא יולייה , יוליה בלק . " השקט המופתי נשאר וזה גרם לי יותר ויותר לפחד .. נזכרתי בדברים של אבא והמשכתי " אני היום בת 16 וכמה דקות , ואני גרה בשכונת ג'ונסון שבמרכז האי " התחילו הלחשושים על היומהולדת שלי ועל העובדה שאני לא גרה בארמון כמו שחושבים , אבל הם נפסקו מהר כשחייכתי אל המדברים " אני אוהבת מאוד מוזיקה מכל השנים , בעיקר מתחילת המאה ה21 .. אני רוקדת בלט מציירת ומנגנת בכמה כלים .. ו.. " עצרתי לשניה כדי להתאפס על עצמי " אני בדיוק כמוכם . אני ילדה לגמרי רגילה בלי שום כוח וסמכות בידים . אז אתם יכולים להפסיק עם הלחשושים והביישנות הזאת , אני לא נסיכה סנובית מהשלטון , אני לגמרי כמוכם " פיו ! זה היה משחרר ! כולם מחאו לי כפיים וחייכו עלי בפעם הראשונה , ישבתי והחזקתי את ידה של ריצ'ל חזק כשהיא לחשה לי " כל הכבוד !! "
" תודה רבה יוליה ! " אמר רון שהיה דיי מרותק לדברים שלי " הבא בתור ? " הוא חייך לתלמיד שישב לצידי – התלמיד שהכי סיקרן אותי . הוא היה מהמם … בלי שום ספק .
הוא הציג את עצמו בשם מייקל , בן ה16.5 ממלכת רקנון . הכדורסלן התורן של הכיתה … הוא די סנוב ומתנשא … לא הטיפוס שמצדיק את החיצוניות שלו ..
בשעה טובה ומוצלחת סיימנו את הסבב הארוך . רון דיבר עוד קצת על השנה החדשה וחילק לנו מערכת שעות ואת שיבוץ היחידות והמגמות לשנה החדשה , לא הופתעתי כמו כולם . ידעתי שאני בטוח אעשה 5 אנגלית , 4.5 מתמטיקה , פיזיקה ומוזיקה .וכמובן שידעתי שבכיתה י' צריכים ללמוד 9-10 שעות ביום , בבית ההיתי לומדת אפילו יותר ! האחרים היו בשוק לגמרי ובת אחת אפילו בכתה !! אלוהים , לאיזו כיתה היסטרית שיבצת אותי ?

נשאר לנו עוד שעה וחצי להיות בבית ספר של פעילות לבנות בלבד בבניין האומנויות (הבנים הלכו לאולם הספורט..), אני וריצ'ל קמנו ודיברנו על המגמות .. הלכנו ביחד לבניין אומנות וצחקנו המון ! כרתנו ברית שנלמד לכל מבחן של שיעור משותף ביחד והתיידדנו עם עוד בת בשם אליס , עוד ביישנית לחבורה ! אבל מהר מאוד היא נפתחה אלינו והתחילה לצחוק איתנו .
ישבנו ביחד וצבענו אחת את השניה בהרבה גואש וציירנו אחת לשניה בעבודות .. ההינו צריכות להכין מערכת שעות מקושטת לשנה הבאה וזה הפך לפרוייקט רציני של אלימות ומלחמה
" אם את לא מחזירה לי את המדבקה הצהובה את אאלץ לפתוח באש !! " איימתי על ריצ'ל עם המכחול הכחול שנטף גואש
" לא מפחדת מימך נסיכת בלק ! מה תעשי לי ? תזרקי עלי נעל זכוכית ?! " היא השיבה בקול גבוהה שגרם לי להתפקע מצחוק
" זה סימן בשבילי , זה סימן בשביל כולם " רון בא והתחיל לשיר לנו " היי , אבא שלי שר את השיר הזה כל הזמן , מאיפה הבאתם אותו ? " שאלתי מופתעת . " חשבתי שאת אוהבת מוזיקה ישנה " הוא קרץ וחטף מריצ'ל וממני את המדבקה והמכחול , ולא עזר כמה שהתחנפנו אליו – הם לא חזרו :(
" הכל בגללך !! " אמרתי לה וזרקתי עליה כמות מסחרית של נצנצים , היא הביטה בי בשוק 5 שניות ואז חזרנו לשאוג מצחוק כמו משוגעות !
אמא – צדקת , החוק שלך לגמרי הגיוני – יום שהתחיל רע לא חייב להמשיך ככה !
בסוף הלימודים יצאנו לכיון השערים וחיבקתי את שתי חברותי החדשות " היה כיף !! נפגש מחר " אמרתי כשהקדמתי למכונית והן הלכו להסעות .
" היי דיזי ! " אמרתי שמחה וחיבקתי אותה " או אה , אני מבינה שהמורה היה חתיך ! " צחקנו וסיפרתי לה על היום המדהים שלי . היא סיפרה לי על הלימודים שלה והביטויים שלה כל כך הצחיקו אותי ,! עד כדי כך שנכנסתי חזרה הביתה עם דמעות בעיניים . אבא ישר בא לקראתי וחיבק אותי " מותק דיי אל תבכי , זה לא היה כול כך נורא נכון ? " פרצתי בצחוק וחייכתי אליו " לא אבא , היה מקסים !! באמת שהיום שלי השתפר !! " הוא היה די המום בהתחלה אבל במהרה הבין . ישבתי איתו ועם אמא וסיפרתי גם להם הכל … ואחר כך גם לרוברטופ … ולטימוטי … ולג'ימס לא . הוא סתם סנוב בלונדיני :)
נכנסתי לחדר שלי אחרי היום המתיש ועל המיטה המתינו לי המון המון מכתבים , קופסת קרטון גדולה ושלט " אל תבהלי !את כל המתנות תקבלי רק בנשף , אבל הוריך לא הצליחו להתאפק "
פתחתי את הקופסא הענקית ושלפתי מתוכה נרתיק של גיטרה .. ולא סתם גיטרה … גיטרה חשמלית .
פתחתי את הרוכסן מהר וראיתי את אהבת חיי החדשה – גיטרה מדהימה בצבע כחול (עם טיפה נצנצים) ושחור , מהממת ! לידה היתה חגורת מנשא , קופסה של מפרטים בכל הצבעים , טופס הרשמה למורה לגיטרה וספר אקורדים לשירים האהובים עלי .
רצתי החוצה וקפצתי על הורי בחיבוק , כל הכעס שהיה לי עליהם בגלל החלטתם נעלם רישמית ! אני שנים רוצה לעבור לחשמלית ! וסוף סוף – אחד החלומות הכי גדולים שלי התגשם !
יום הולדת מושלם לא היה לי , אבל באמת שנהנתי ! ואת החגיגה האמיתית תקבלו בפרקים הבאים :)