יוליוס בלק – פרק 18 !

פרק 18 –

"יוליה , הכל בסדר ? " ג'ונתן שאל כשעצרתי לבדוק במפה מה המרחק מהמיקום שלנו עד לשנדל – 10 ק"מ בלבד . המשכתי באדישות כלפיו " עוד שלוש שעות אנחנו בגבול " הודעתי בקול והמשכתי ללכת קדימה ,ג'ונתן תפס אותי במותניים ועצר אותי " למה את מתנהגת אלי ככה ? " הוא לחש לי באוזן והצמיד אותי אליו
" תשחרר אותי בבקשה " ביקשתי ממנו בקול הכי אדיש שהצלחתי לגייס , בעוד שבתוכי הפרפרים געשו … כל כך רציתי לספר לו למה אני מגעילה אליו מהבוקר ..
לא יכולתי . נשבעתי לעצמי שאני לא אתערב ביניהם .. היא ניסתה לנשק אותו הבוקר … אני בטוחה שזאת היתה הכוונה שלה …
אני לא הולכת להרוס להם כלום .
הוא לא שיחרר אותי , הוא סובב אותי אליו וחיבק אותי חזק , נאבקתי בחיבוק שלו וניסיתי להשתחרר אבל הוא לא נתן לי " זה בגלל דיין נכון ? היא איימה עליך ?אין בנינו כלום !!! היא לגמרי מדמיינת! "
הצלחתי להשתחרר ממנו ורצתי קדימה ושמעתי אותו נאנח מאחורי גבי .
הלכתי עם שיילן בשקט , היא היתה די מעופפת היום – אפילו יותר ממני " הכל טוב שיילן ? " שאלתי כשהיא מחתה דמעה מעינייה " סתם … דיין קצת מגעילה אלי מאז שפגשנו אותכן … היא בטוחה שג'ונתן הכי בקטע שלה והיא שלחה אותי לברר .. כשגיליתי שזה לא נכון סיפרתי לה והיא התפרצה עלי .. אני לא יודעת מה יש לה .. " היא נלחמה בדמעות שלה וחיבקתי אותה ביד אחת .
ברוכים הבאים לקבוצת התמיכה לנפגעי דיין , אוהבים את כולכם !
" ג'ונתן דווקא .. " שיילן לחשה לי כשראתה שדיין משיגה אותנו " בקטע שלך .. "
מה זה ?!?!?!?!!?!?!!?

" על מה מדברים ?!?! " דיין נדחפה בן שתינו ושמה על כל אחת מאיתנו יד , הורדתי את היד שלה ממני והודעתי לה על המרחק מפה לשנדל , היא התלהבה וקפצה מאושר והתחילה לחפור לנו על החברים שלה בשנדל ועל כמה שכולם אוהבים אותה שם .. מי מכיר אותך בכלל ?! לא הקשבתי לה בכלל ורק הנהנתי מידי פעם .
" בואו נעצור ל10 דקות מנוחה , דיין אני צריך לדבר איתך דחוף . " ג'ונתן קרא לה ותפס בידה , היא חייכה את החיוך הגדול בעולם והסתובבה אליו , בנתיים אני שיילן ישבנו אחת מול השניה ושתינו מיים
" רוצה לשחק קווקווה דלה אומה ?" היא פתאום שאלה , נחנקתי ושאלתי מופתעת " מה זה ?!?! תגידי בת כמה את ? " צחקנו צחוק ארוך ומתגלגל " נו מה אכפת לך , משעמם !"
אז שיחקנו . היא קרעה אותי !!! באנה היא ממש טובה !!! ובתוקף היותי יצור תחרותי שיחקנו 15 פעמים את המשחק האידיוטי הזה , המשכנו לשחק עד שדיין התקדמה לקראתינו עם פנים יותר אדומות מתמיד .. או-או .
" חתיכת מפונקת טיפשה !! זה מה שאת !!! כל מה שאת רואה את לוקחת !!!!! לא הצלחת לראות שיש פה זוג מאושר באמת ?!?! חבל שלא נתנו לך למות בבור ההוא !!! " היא צעקה עלי ומשכה בשערי בחוזקה , הבטתי בה בפה פעור ודחפתי אותה רחוק ממני " חתיכת מטומטת !!!! את לא קולטת שהוא לא מעוניין בך ?! הוא בעצמו אומר לך את זה !!!! חתיכת אובססיבית !!! " ג'ונתן הפריד בנינו וביקש ממני לא להתחיל לריב איתה , אבל אז היא נתנה לו אגרוף בעיין , ולשיילן היא תקעה מרפק בבטן .
בהתחלה כולנו ההינו בשקט מוחלט , אבל אחרי מספר דקות כולנו בבואט אחת התפרצנו בצעקות על דיין – אף אחד לא הבין אחד את השני בכלל עם כל הרעש הזה !! אפילו סינדי התחילה לנבוח בקול נגדה , דיין פשוט הסתובבה וברחה אל העצים " תמותו !! " שמענו אותה צורחת כשהיא נעלמה בן העצים הסבוכים , שיילן וג'ונתן חייכו חיוך גדול והתחבקו במהירות לפני שמשכו אותי קדימה ,
"חכו שנייה " אמרתי להם וצעדתי לכיוונה של סינדי ושהצליחה למצוא לעצמה להקה חדשה , ישבתי על ידה וליטפתי בפעם האחרונה את ראשה " תודה על הכל " היא ליקקה את ראשי והצטרפה לשאר הזאבים בן העצים .

כשהתאוששתי התחלתי לצחוק איתם . רצנו ביחד בן העצים הסבוכים שהיו בשביל , הגענו לקרחת יער מלאת דשא ובקצה שלה היתה גדר עץ גדולה , צבועה בצבע זהב-לבן .
צבעי דגל שנדל .
"איך הגענו כבר ?!?! צריכים להיות לנו עוד 10 ק"מ לפחות !!!! " שיילן שאלה אותי כשהבינה מה הולך כאן , " מה זה משנה !??1 הגענו !!! " צרחנו ומשכתי את ג'ונתן המפוחד קדימה
לעבר הגדר התקדמו השומרים , עם מסכת הגנה שכיסתה את כל פניהם (חוץ מהעינים) הם שלפו את האקדחים שלהם מולינו ושיילן וג'ונתן הרימו את ידיהם מהר
" מה אתם טיפשים ?!?! " אמרתי להם והתקדמתי עוד קדימה , השומרים דרכו את הנשק והמפקד שלהם הזהיר אותנו לא להמשיך להתקרב , המשכתי בלי פחד להתקדם לעברם כדי שהם יוכלו לזהות אותי . הם זיהו אותי .

השומרים זרקו את האקדחים על הרצפה וקפצו מעל הגדר במהירות , הם רצו לעברי וחיבקו אותי בחוזקה , חיבקתי אותם והסברתי להם מי הם השניים שאיתי , הם במהירות רצו אל חבריי ועזרו להם להתקדם , הגדר נפתחה ונכנסתי לגבולות שנדל ברגל ימין .
הרגשתי בבית , מכל הבחינות .נשמתי את האוויר הנקי ביותר בעולם והבטתי בנוף המהפנט שכ"כ התגעגעתי אליו .
בזמן שהשומרים יצרו קשר עם השלטון ג'ונתן חיבק אותי מאחורה ולחש לאוזני " אז זאת ממלכת ג'ונסון בלק המפורסמת ? "
" אממ לא , תכנית היא מתחילה בעוד 5 מטרים מכאן " משכתי אותו לפס הזהוב שצוייר על הדשא " עכשיו אתה בממלכה !! "
הוא צחק וחיבק אותי את החיבוק הכי חזק שקיבלתי ממנו " אני מבין ששיילן סיפרה לך על …" הוא קטע את עצמו והסמיק כמו עגבניה , צחקתי למראה פניו ואמרתי " אנחנו עוד נדבר על זה " הוא סובב אותי לכיוון הכביש והצביע על הרכב הגדול שבדיוק חנה .
אף אחד לא היה צריך להגיד שום דבר , רצתי לעברם כמו שלא רצתי בחיים שלי ! הכאבים בכל הגוף לא הזיזו לי , והצמא והרעב בכלל לא שחקו תפקיד – רק רציתי להיות עם המשפחה שלי כבר !!! הם יצאו מהרכב ורצו אלי במהירות כפולה משלי – טוב , חוץ מאמא שלי שנסעה עם האוטו לתוך הדשא , למרות כל האיסורים .
ראיתי אותם .. את כולם . אבא הגיע עלי ראשון והרים אותי באוויר , הדמעות התחילו להתפרץ והתחבקנו כ"כ חזק שההיתי בטוחה שהצלעות שלי נשברות , ג'יימס וטימוטי הגיעו ביחד הצטרפו לחיבוק ולנשיקות . אחר כך דייזי ורוברטופ הגיעו וחיבקתי כל אחד מהם בנפרד , אחרי שרוברטופ נרגע מדמעותיו הצבעתי על שיילן שעמדה הדשא ליד הגבול ונופפה לו " לא יכול להיות " הוא מלמל ורץ ריצת מרתון מטורפת שגרמה לי לצחוק , אבא שוב חיבק ונישק אותי כשמחיתי את דמעותיו " אל תעשי לי את זה יותר ילדה שלי … כל כך התגעגענו אליך " נישקתי את פניו והתנתקתי ממנו – אמא הגיעה עם הרכב ופתחה את הדלת , רצתי אליה ומשכתי אותה לחיבוק אפילו לפני שהיא הספיקה לכבות את המנוע , חיבוק חם אבל מאוד עדיין – כל כך פחדתי לפגוע בבטנה שגדלה כ"כ .
" ילדה שלי , כ"כ התגעגעתי אליך מתוקה ! " היא נישקה את ראשי והשענתי את ראשי על צווארה ובכיתי כמו ילדה קטנה , היא ליטפה את שערי ועזרתי לה לצאת מהמכונית .
" חיבוק קבוצתי !!! " אמרתי בבכי וכולם צחקו וחיבקו אותי .
כל כך טוב לחזור הביתה !

" אבא ואבא , תכירו – זה ג'ונתן וזאת שיילן , הם ממש עזרו לי לשרוד בחור הזה " הפגשתי בניהם והם לחצו ידיים בחיוך " נעים מאוד !! אני ממש מודה לכם על הכל , תצטרפו אלינו ? את שיילן אנחנו יכולים להקפיץ הביתה להורים שלך .. הם כ"כ ישמחו לראות שאת חייה !! ואתה ג'ונתן , נארגן לך אזרחות של כבוד "
אבא שלי אמר והתחיל לראיין את ג'ונתן , הלכנו ביחד כולנו לרכב והצטופפנו במושבים.
הגענו לאחוזה אחרי 30 דקות של נסיעה , ההיתי ממש עייפה והדבר היחידי שרציתי זה לעלות לחדר שלי ולישון איזה שנה-שנתיים , אבל לא יכולתי . מסביב לאחוזה היו כל תושבי הממלכה שמחאו כפיים והריעו כשיצאתי מהרכב , חייכתי אליהם ונופפתי להם בידי , הם המשיכו לצעוק ולמחוא לי כפיים וההיתי חייבת להשאר בחוץ ולהתחיל ללחוץ ידיים ולחבק אנשים , כמעט נרדמתי עליהם !!! הם ראו כמה שאני מיואשת , מלוכלכת ועייפה והתחילו להתפזר לחגיגות פרטיות , נכנסנו כולנו לאחוזה וישר נרדמתי על המיטה .. כמו שרציתי .

כשקמתי גילו אצלי ריטולציגיה …
אחת המחלות היותר קשות בעולם …