יוליה.

פרק 4:
דניאל התמתח, זז קצת במקומו, פקק את ידיו והמשיך לכתוב עם חיוך מרוח על פניו,
נאנחתי, ושמתי את ידי על פניי והתחלתי לצחוק חלושות,
"מה קרה?" שאל דניאל מגחח,
"טום נשבע שהוא יחזיר לי יום אחד, ככה בצחוק, אבל הייתה לי שנה פרנואידית מאוד בתחילת החברות שלנו."
דניאל התחיל לצחוק גם הוא וצחוקי החלש נהפך לצחוק מתגלגל,
"אוקיי, אוקיי" אמרתי חסר נשימה תוך כדי צחוק,
"להמשיך?" שאלתי, מחיתי את דמעות הצחוק מעיני תוך כדי,
דניאל הנהן בראשו ונטל את העט לידיו,
"הממ איפה עצרנו? אה כן, טום." צחקתי עוד קצת,
"אני זוכר שעזרתי לטום לקום מן המדרכה, כמעט דרסה אותו משאית. הוא הלך כשיכור טיפוסי- בזגזג, כשראיתי אותו מתרחק, חזרתי לביסטרו וחיכיתי שהבוס ביום הראשון של העבודה יצעק עליי, חטפתי על הראש באותו היום, חזרתי לביתו של פרד כמעט חירש.
חזרתי בשעה מאוחרת, אחותי כבר ישנה במזרונה, ראיתי שלצידה היו כמה בגדים, הנחתי שהיא יצאה עם יוליה לקניות. החלפתי את בגדיי, אני מודה לאלוהים שהבוס לא פיטר אותי באותו היום. הלכתי אל החדר המשפחתי כששמעתי את פרד ויוליה מתנשקים, חזרתי על צעדיי ונשכבתי ליד אחותי שנחרה קלות.
יום למחרת התעוררתי מאוד מוקדם מסיבה כלשהי, הייתי מאוד עייף. החלטתי שאני אכין לפרד וליוליה ארוחת בוקר כהוקרת תודה על האירוח המתמשך. טגנתי כמה ביצים ונקניקיות, חתכתי מעט ירקות וסחטתי מיץ תפוזים,
באותו הרגע שסיימתי להכין- יוליה נכנסה לחדר לבושה רק בחולצה שגדולה עליה בכמה מידות ותחתונים, שערה הבלונדיני הפרוע השתרע על כל פרצופה, היא חייכה אליי,
"בוקר טוב" אמרה בלבביות,
"בוקר טוב, זה בשבילך ובשביל פרד" , הגשתי לה את המגש וידה הסתבכה בידי, עורה היה חם,
"יוליה את מרגישה טוב?" , שאלתי אותה בדאגה,
"לא כל כך, אבל אני אתגבר על זה" אמרה",
היה שקט באויר לכמה זמן,
"מה קרה רוי?" שאל דניאל,
"היא לא התגברה על זה" אמרתי בשקט,
"פרד היה הרוס, הייתה לה דלקת ריאות חריפה שהתלוותה עם חום גבוה, היא נפטרה חודשיים וחצי לאחר מכן",
דניאל בהה בי לכמה זמן, הוא קם מכסאו,
"בוא נשתה כוס ויסקי", הוא לבש את מעילו וחיכה לי עם דלת פתוחה,
זו הייתה שעת ערביים, טום בטח היה בבר.