חף מפשע- פרק 12 ואחרוןן

פרק 12
– ג'יין –
"לא!!" צרחתי,
"חתיכת חרא!!!!" צרח דן, הוא התנפל על בן, לקח ממנו את האקדח, וירה לו ברגל,
"אליסון" אמרתי ומיליון דמעות הציפו את עיני, ראיתי אותה שוכבת על הרצפה, מדממת למוות,
נחתי על הרצפה שרגליי מקופלות,
"לא" שמעתי את דן, הוא התיישב לידי,
"דן.." אמרתי וחיבקתי אותה, והדמעות ירדו.
"אמרתי לכם.. אל תנסו אותי" אמר בן והשתעל,
"אני יהרוג אותך" אמר הארי ולקח את האקדח לעבר פרצופו של בן,
"קדימה, אתה לא רוצה לנקום על מותה של אליסון, רק הייתה צריך לראות את המבט על הפנים שלה שהיא נורתה, וואו הייתי משלם הון עתק כדי לראות זאת שוב" הוא אמר וצחק,
הארי בכה, הוא עמד ללחוץ על ההדק. אבל עצרתי אותו,
"הוא מנסה להקניט אותך כדי שתהרוג אותו ואז תיכנס לכלא" אמרתי לו ומשכתי באפי, הארי הפיל את האקדח על הרצפה ונחת עליה,
"אתם הייתם צריכים לדעת שאסור להתעסק איתי!!!!" הוא צרח והתחיל לצחוק,
"תסתום את הפה שלך חתיכת חרא" אמר דן ועמד לתת לו אגרוף,
"התקשרתי למשטרה, הם עומדים להגיע כול רגע" אמרתי וניגבתי את דמעותיי,
לאחר 3 שנים…
"אני כאן כדי לכבד, את הנערה, יותר נכון האישה, החשובה ביותר בחיי.
זאת שתמיד תמכה בי, באותו זמן שהייתי "פושע" היא ניסתה לעשות הכול.
אבל הכול, כדי להוכיח שאני חף מפשע.
אני זוכר איך היינו משחקים בתופסת כל יום בפארק, וצוחקים.
וגם מביטים בעננים על הגבעה, אני מתגעגע עלייך אליסון" אמר דן ודמעה אחת נפלה על עינו והתגלגלה עד לסנטרו.
מחיאות כפיים נשמעו ובכי של אנשים שהכירו את אליסון נשמעו.
אני אחת מהם. ואז עליתי לבמה,
"אני לא יודעת איך להתחיל, את היית כמו אחותי,
תמיד היית דואגת לי, מצחיקה אותי שכואב לי,
שומרת סודות בכל רגע נתון,
אבל אני לא יבכה עלייך, לא היום.
כי כמו שאני מכירה אותך, את בטח עכשיו יושבת למעלה,
ומתבאסת שכולם בוכים עלייך, כי לא בשביל זה הקרבת את עצמך,
אלא בשביל משהו אחד ומיוחד, שקוראים לו אהבה.
אז בלי מילים מיותרות, אני יעשה משהו שאף אחד מעולם לא עשה,
דן טוראנוס, אתה האחד והיחיד בשבילי
וכול הזמן הזה שעבר רק גרם לי לחשוב כמה אני אוהבת אותך,
התנשא לי?" שאלה ודמעה של אושר ירדה על פניי,
"כן" הוא אמר וחייך, הוא עלה לבמה, והתנשקנו.
"אני אוהבת אותך" אמרתי והצמדתי את מצחי למצח שלו,
"גם אני אותך" הוא אמר, ונישק אותי עוד נשיקה חטופה,
ואז..
ירו בי. התמוטטתי על הרצפה, והדופק שלי הפסיק לפעום. לנצח.
המשך יבוא….