חנונית מדיי – יומנה של ברברה – הקדמה
יומני היקר,
קוראים לי ברברה ואני ילדה חנונית מדיי.
אין לי חברות, ואני חכמה מאוד. בדיקות הוכיחו שיש לי איי-קיו גבוה כל כך – שאני יכולה לבחור איפו ללמוד.
בחרתי ללמוד בבתיכון רגיל.
התלבושת האחידה שלנו ממש יפה לדעתי:
חצאית סקוטית עם חולצה לבנה חצי שקופה כזו עם שרוולים נפוחים וכפתורים שמתחת שמים גופייה לבנה ועניבה בדוגמא של החצאית ובחורף דם ג'קט אדום חלק עם סמל התיכון.
לבנים זה אותו דבר רק עם מכנס. אני עכשיו באוטובוס, בדרך ללימודים, מקווה שבשנה החדשה הכל יהיה יופי-טופי.
א. לא יצחקו על השם המטופש שלי. אז מה אם זה השם של השחקנית האהובה על אמא? נו באמת!
ב. לא יצחקו על המראה החנוני שלי (משקפיים)
ג. לא יצחקו עליי!
התקוות עדיין תלויות באוויר. התחנה שלי קרובה.
אני אכניס את היומן לתיק.
עכשיו ההפסקה.
בינתיים הכל רגיל.
וב"רגיל" אני מתכוונת לזה שצוחקים עליי.
אוף…!
טוב, נו הגיע הזמן שאני אתמודד עם העובדה הזו – אני מושא לצחוק לא חשוב לאן אגיע.
אני משחקת בשערי החום, הגלי והארוך. כמעט עד הישבן, בדרך כלל אסוף בצמה אחת או קוקו גבוה.
אני מסדרת את משקפיי ומנקה אותן.
הכי נחמדה בינתיים היא דון.
פשוט כי היא גם היחידה שלא דיברה איתי….
הבן הכי חמוד לדעתי זה ליאור.
יש לו משקפיים, הוא גבוה, לובש חולצה חלקה וסרבל ונעליי ספורט שחורות עם סמל נייק לבן.
יש לו שיניים ארנביות ושער חום בהיר פרוע.
הוא חמוד בדרכו החנונית. מאוד.
היום עבר די טוב, יחסית.
צחקו עליי רק 5 פעמים, וזה היה אותו אחד!
בדרך כלל זה 10 פעמים, ולא אותו אחד…
אז אין לי מה לכתוב יותר מזה….
תגובות (3)
חחח הרגת אותי…תתחילי…
שמחה שאהבת
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח