תרבות גבוהה חלק ג' – מסע בין מאות(18-21). פרק שלישי

הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘zismanta’.
כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותבת!

3. סטורי – ברלין כאן ועכשיו.

רפאל מתעורר ראשון. הוא נמתח בתוך המיטה ותנועותיו מצליחות להעיר גם אותי.
פקחתי את עיניי, אחת אחרי השנייה, ומראהו המצודד והמפתה נגלה אליי. הוא הסתכל עליי במבט רציני ביותר.
"את מאוד בוסית גם כשאת ישנה, את יודעת את זה?" הוא ציין ביובש.
"איך זה בא לידי ביטוי בדיוק?" הפניתי את גופי הערום אליו.
"את משתלטת על כל המיטה והשמיכה, הפנים עצומות העיניים שלך רציניות ובעיקר את מדברת".
"באמת? ומה אני אומרת?".
"תעשה אותי! כמובן בצורה מאוד בוסית".
"וואלה?" חייכתי אליו והצמדתי את גופי אל גופו.
"לגמרי. ממש מרגישים שאת יודעת מה את רוצה" הוא נצמד בחזרה.
"אז למה אתה מחכה?" שאלתי.
"מה זאת אומרת למה אני מחכה?" רפאל נראה קצת מבולבל.
"תעשה אותי שמחה" ציוויתי עליו.
בתום מעשה האהבה, רפאל לקח את הנייד שלו וכיוון אליי את המצלמה.
"אל תצלם, אני נראית זוועה" ניסיתי למחות ולמשוך ממנו את המצלמה.
"את נראית תמיד טוב" הוא נשק לי על פיטמתי הסוררת שהציצה מחוץ לסדינים.
"אתה מתבלבל, בילי אחותי נראית תמיד טוב, אני כבר פחות. בכל זאת ילדים, בעל, עסק, מאהב, לא פשוט לתחזק את כולם" אני מתרוממת לישיבה בתוך המיטה, מארגנת מאחורי את הכריות בצורה שתהיה לי נוחה יותר ומושכת את השמיכה עד מעל לחזי.
"את מדברת שטויות" הוא מבטל את דבריי וממשיך "למה שלא תעלי כמה תמונות לסטורי שלך, באינסטוש או במטה?."
"למה לי לעשות את זה?" אני שואלת, מגלה חוסר עניין בנושא השיחה.
"כדי להוציא לכולם את העיניים. לא בגלל זה מעלים תמונות לאינסטוש?" הוא יוצא מן המיטה, נעמד מולי עירום כביום היוולדו ומצביע על גופו, מתפאר בו.
אני מתמוגגת וקצת מקנאה בו על נעוריו המתפרצים חסרי הדאגות ונטולי האחריות.
"בגדול אתה צודק. זו זירת ההתגוששות החדשה, הקוליסאום המודרני. אני אעלה תמונה שלי בביקיני ואוציא את העיניים לכל החברות מאותגרות המשקל או אולי תמונה של קנלוני חצילים ברוטב קוקוס ואבאס את חברותיי בעלות שתי הידיים השמאליות, או שאצלם את עצמי באיזה לוקיישן חלומי ואחריב את היום לכל השאר".
"הכול הולך מבחינתי" רפאל מהנהן בראשו כאות להסכמתו.
"רפאל בחייאת, איזה תמונות אני אפרסם, שלך? שלנו? של החתונה הגרמנית יהודית שאף אחד לא רוצה ממש להיות חלק ממנה? לא נראה לי" השבתי סופית את שמחתו.
"שחרר מזה" התרוממתי מן המיטה עירומה מכף רגל ועד ראש "בוא תצלם אותי איך שבא לך ותשמור לזמנים קשים" דגמנתי כעת פוזות שונות ואת מידת גמישותי המרשימה.
רפאל שיתף איתי פעולה, צילם ולא הזכיר יותר בזמן הקצרצר שעוד נותר לנו יחדיו בברלין, מונחים קליניים כגון, פיד, סטורי, פילטר ולייב.
דאגנו לנצל את הזמן המשותף שלנו באופן איכותי. המציאות התדפקה על דלתות חדר המלון הברלינאי ואנחנו השארנו אותה מחוץ לחדר שתמתין עוד קצת לפני שתשתלט על חיינו בלית ברירה.