חלק מהנוף פרק 6

" אתם משקרים", אמרה אנה בזעם משתפך .
" אתם … אתם עבדתם עלי , גם לך יש את הקעקוע הדוחה הזה , או שלכולם נהייה טעם נוראי בקעקועים ורצון עז להשחית את הגוף שלהם או שאני משתגעת "! אמרה אנה וטלטלה את ראשה בעוז .
" אנה תירגעי , דניאל תכף יבוא והכל יהיה לך מובן "
באנה היה רצון עז לקום וללכת אבל כשאמרו לה שדניאל יבוא משום מה זה הרגיע אותה , וגרם לה לא לנטוש את החדר .
אבל לא גרם למחשבות המפחידות לנטוש את מוחה הסוער ,
" למה יש לך קעקוע כמו של לילי "? דרשה אנה לדעת , "כי פעם הייתי כמוה" ענתה אסנת ודמעות הציפו את ענייה "עכשיו כבר לא "…
היא המשיכה והכאב והצער בדבריה שיתק את אנה והיא גמרה בליבה לחכות בשקט כמו ילדה טובה לרגע בו דניאל יבוא ,
כעבור דקות אחדות נפתחה הדלת ובפתחה נעמד דניאל בפנים רציניות , " זה לא ממש מתאים לו " … חשבה אנה בליבה הוא לא אחד רציני הוא יותר שטותניק כזה , אבל לפעמים לנוכח הבעיות האנשים המצחיקים והאנרגטיים ביותר מרצינים .
דניאל ישב במיטה המקבילה לכיסאות עליהם ישבו הבנות , ואמר לאנה החיוורת כסיד
" אז אני מבינה שגילת את הקעקוע הנוסף"… פתאום הפרצוף הרציני היתקלף אט אט והתגלה דניאל המקורי .
" כן" השיבה לו אנה ביובש וקור ,
" סבבה , אז את רוצה הסברים נכון ? מה את רוצה לדעת קודם "? שאל דניאל ישר ולעיניין
"אני רוצה לדעת למה לאסנת וללילי יש קעקועים ברגל "? , אנה בלי משים נעצה בדניאל מבט שהתחנן להסבר שפוי מכל סוג שהוא .
" אז ככה , בפנימיה שלנו פני יש חוקים , אחד מהם הוא שאסור לצאת מהחדרים לאחר כיבוי אורות "
הוא שלח מבט קצר לשלי והיא בתגובה המשיכה את דבריו , " ב 5 שנים האחרונות החוק הזה די רופף אצל חלק מן התלמידים , לא כאלה שיוצאים לעשן ולשתות אלכוהול , אין כאלה אצלנו , הילדים היו יוצאים בעקבות הזמנות מסתוריות שנשלחו להם מאדם מסתורי ולא מוכר שהזדהה בשם – סנייק – שפירושו כפי שאת בטח יודעת – נחש " .
אנה הבחינה שלאסנת לא ממש נעים לדבר על הנושא הזה אבל היא בכל זאת המשיכה במידה מסוימת של אומץ …
" אני אחת הבנות שקיבלו מעטפה , מעטפה אדומה עם ציורים של 2 נחשי קוברה מתפתלים ממש כמו הקעקוע , פתחתי את המעטפה וקראתי את תוכנה … תוכן מאוד ערמומי חלקלק מפחיד אך עם כל זאת מאוד מושך את העין " אסנת נחה לשנייה וכשבאה להמשיך קטעה אותה שלי " סליחה שאני מפריעה לך אבל … את יכולה להראות לה את המכתב "? , שלי נראתה חוששת שמה עוררה שוב כאב ישן אצל אסנת , " כן " אמרה אסנת ויצאה מהחדר וחזרה לאחר שניות אחדות עם שקית גדולה ושחורה , וכשראתה את מבטה הנדהם של אנה אמרה " החלטתי להראות לך עוד כמה דברים , דברים שאפילו הם לא ראו " .. היא אמרה והנידה בראשה לעבר דניאל ושלי ההמומים .
אסנת הוציאה מן השקית מעטפה אדומה ממש כמו בתיאור שלה ונתנה אותה לאנה , אנה נטלה את המעטפה בידיים רועדות ופתחה אותה בחרדת קודש דניאל התיישב לידה וחיבק את כתפה … היא הרגישה בטוחה בזרועותיו הוא היה בשבילה ממש אח .. כן אח וזה מה שהרגיע אותה ונתן לה ביטחון גם דניאל הרגיש כמו האח הגדול של אנה למרות שהיכרותם הקצרה לא הוסיפה להרגשה הזו אך בכל זאת הם הרגישו אחים .
אנה העבירה את ידה על תמונת הנחשים ורעד חלף בגופה . היא פתחה את המעטפה והוציאה ממנה מכתב שהיה כתוב על בריסטול לבן
והחלה לקרוא בקול :

שלום לך אסנת
רציתי להזהיר אותך , מפני דבר גדול ונורא שיכול להרוס את חייך וגם הורס אותם ברגעים אלו ממש
הדבר הזה הוא חוסר ההתחברות שלך ל KOBRA
קוברה זו דרך חיים שתציל אותך משגרת היום יום מחוסר ההשענות ומחוסר האמונה
עליי להזהירך שמעטים בלבד מקבלים את המעטפה הזו וניחנים באפשרות לקבלה ,
את מקבלת את המעטפה הזו בזמן בו מועטים מקבלים אותה אנו מבינים את כאבך לכן קיבלת אותה
אנו יודעים מה זה אומר להיות במצבך … שאף אחד לא מאמין לך או מתייחס אלייך ברצינות
אם תחליטי שלא להצטרף לקוברות , את תעשי את טעות חייך , אבל חשוב שתדעי שגם את תצטרפי וגם אם לא אסור לך לספר לאיש על המעטפה הזו כי אחרת את והשומעים תיענשו על ידי קוברה .
אם את רוצה לבוא למפגש היום בלילה בחצות בואי
לרחוב דולב 14 פינת שלמה המלך , מבנה לבן עם גרפיטי של האות W בצבע סגול .
ברגע שנכנסים לקבוצה אי אפשר לצאת שקלי את מעשייך – אך אם חוכמה בראשך את תבואי ..
ממני סנייק .

המכתב הזה סידר לאנה כמה דברים בראש , אבל שאלה אחת לא הייתה ברורה לה
" אסנת נכון שסנייק נשמע כריזמטי והמכתב מאוד מאוד מעניין אך מבינים ממנו שמי שהולך לשם יסתבך
בצרות צרורות . למה הלכת , ולמה הם אומרים מישהו במצבך ?"
אסנת חייכה " זה קשור אחד בשני , אני הייתי במצב לא טוב לא היה לי כסף אמא שלי נפטרה והם ניצלו את זה …. אז הייתי כל כך חסרת תקווה שפשוט הלכתי למרות שהייתי מודעת לסיכון ".
" בקיצור .. כשאסנת הייתה הולכת לשם 2 אנשים עוטי גלימות ומסכות היו נותנים לה הכל כסף מתנות הכל והיא שהייתה במצב כל כך רע באמת החלה להיסחף אחרי ה "כת " הזו והסכימה לעשות כל מה שיאמרו לה בתקופה הזו לילי כבר הייתה בכת יום אחד הם הפילו את הפצצה את הקעקוע בקשו ממנה לעשות קעקוע והיא עשתה את זה גם לילי עשתה את זה ואז הם הורידו את המסכות ונתגלו שם 2 נערים מהפנמיה הם סולקו כמובן לאחר שנודע המקרא אך הקעקוע לא הסתלק … הוא נשאר תבוע בבשרם של 24 ילדים שחלקם כבר לא כאן אבל כולם עברו את אותה טראומה … את אותו סיוט " .