חלק מהנוף פרק 5

אנה חשה מים קפואים זורמים במורד פניה החיוורות, והיא מיד קפצה וצעקה " לילי",
" הכל בסד אנושקה" אמרה שלי ברוך , " כן … לאת אומרת לא … אני מתכוונת איפה לילי "?
היא גמגמה בלי הרף , והיה ניכר עליה שהיא אחוזת פניקה , " מה יש לה …"
החלה אנה לבכות " מה קרה לה ברגל "??? , "אנושקה ", אמרה שלי ברוך " לגבי מה שראית … גם אני ראיתי את זה , והיה לי קשה בדיוק כמו לך ", שלי הפנתה את מבטה ללילי שישבה מאחוריה והאזינה לשיחה כל העת , " אבל לילי היא אחותי , ומה שטוב לה טוב לי , פשוט השלמתי עם זה "…
שלי חייכה חיוך ללילי .
"אבא יהרוג אותך" , אמרה אנה ללילי שהחלה מתקרבת בזהירות "לשדה הקרב" .
" הוא לא יהרוג אותי כי הוא לא יודע , והוא גם לא ידע " , אמרה לילי בזהירות , " הוא ידע כי אני יודעת " ענתה אנה מושכת את לילי לתגרה .
" את פשוט לא תספרי לו , לא לאבא ולא לאמא ".
" מאיפה את כל כך בטוחה שאני אשתוק כמו שאת רוצה , מי אמר לך שאני לא אספר לו " ? , שאלה אנה בתוכחה , " אני " אמרה שלי ביובש מהול בבושה , " את לא תספרי לו " .
" אבל תיראי מה היא עשתה ?! , היא השחיטה את הגוף שלה !" , אנה בשלב הזה עברה לצעקות .
" את לא מתביישת "? שאלה בלי לחכות לתשובה מצידה של לילי המפוחדת " את רק בת 16 " .
" איך תחזרי לבית ? איך תסתכלי לאמא בפנים ? , איך לכל הרוחות תסבירי לי ?! "
אנה המתוסכלת ואכולת הכעס , החלה שופכת את חמתה גם על שלי האומללה .
" ואת " פנתה לשלי , " את , כן כן את , אל תיתממי לי עכשיו !" .
" את ידעת מזה כל הזמן הזה ושתקת … לא אמרת כלום ! , ולא מספיק שלא אמרת לי או להורים שום דבר , את עוד מבקשת ממני להגן עליה ! , לא לספר ?! כפויות טובה , תתביישו לכן ." אנה נשמה לרגע והמשיכה בהתקפה עם זעם מחודש ":
" הכל הם נתנו לכן , שלחו אתכן בגיל כל כך צעיר לפנימיה רק כי אתן התחננתן , ' לבא לארץ הקודש ' , זה מה שהיה לכן בראש – אבל אם באתן לארץ הקודש וזה מה שאתן עושות … עדיף שתישארו עם הגויים ".
אנה הנמיכה את קולה לכדי כמעט לחישה ואמרה ללילי " את לא אחותי יותר , אני לא מכירה אותך " , לילי ניסתה לכרוך את ידיה הרועדות סביב צברה האדום מצעקות של אנה , אך אנה סתרה לה התגובה .
" זה בדיוק מה שמגיע לך … ואת יודעת את זה טוב , אפילו טוב מידי " …
אנה נעמדה סקרה בענייה הכחולות מלאות הדמעות את העומדים סביבה , ושלחה מבט רק כקרח ללילי הבוכייה .
היא הסתובבה על עקבותיה , ואז חשה יד חמה וגדולה על כתפה " אנה " קול גברי לחש ברוך באוזניה , " אני מבין , אני מבין על מה את כועסת כל כך , ולמה את כזאת לחוצה , אבל תירגעי לשניה ותבואי לחדר שלי , חדר 228 , תעלי עכשיו , אני אעלה עוד 2 דקות " .
אנה הסתובבה , ונעצה מבט שהתחנן לעזרה באותן עניים ירוקות שבהו בה .
" אני אהיה שם אבל אתה חייב לספק לי הסבר לטירוף הזה , כי אחרת … עם כל הרצון הטוב שלי ושלך .. אין טעם שאלך לחדר ".

" יש לי הסבר " המשיך הבחור היפיפה שכרגע אנה נזכרה בשמו , דניאל . הציגו לה אותו לפני שניות מועטות .
" יש לי הסבר אל תדאגי תעלי , שלי מחכה לך שם " , " מה שלי הבוגדנית קשורה לזה " ? , דניאל צחק מעט והסביר את צחוקו " את בדיוק כמוה… הרבה יותר יפה … לטעמי לפחות , אבל אותו הדבר בערך" אנה הסמיקה ושאלה לפשר דבריו והוא הסביר .
" שלי גם נבהלה כמוך , כשראתה את הזוועה הזו , " הוא הצטמרר " אז למה היא מצדדת בלילי " ? , שאלה אנה .
" כי היא איתי " הסביר דניאל , ואז נהייה נבוך כשראה את פרצופה המופתע , " לא לא לא … לא איתי ככה כמו שאת חושבת … אני מתכוון שהיא איתי בסיפור הזה … אני הסברתי לה מה קרה ללילי , ואני אסביר גם לך אם תפסיקי לעשות סצנות לרגע .."
הוא התנשם מרצף ההסברים "עכשיו תעלי לחדר 228 וחכי לי "…
אנה עלתה בבלבול לחדר , ונקשה על הדלת , בחורה אתיופית נחמדה שהציגה את עצמה בשם אסנת פתחה את הדלת והזמינה אותה להיכנס פנימה .
היא התיישבה ליד שלי שישבה על כיסה כחול מול מיטה לבנה , " מה קרה לה "? שאלה אנה ושוב החלה לבכות מעט . " תכף דניאל יבוא והוא יסביר לך כל מה שאת צריכה לדעת " , הפעם אסנת דיברה ולנוכח זה אנה הרשתה לעצמה לסקור אומה מעט בענייה , היא הביטה בה בעניין רב וענייה נחו על הקרסול של אסנת ….
ושוב היא כמעט התעלפה ….
לאסנת היה קעקוע …
קעקוע זהה לחלוטין במיקומו , בצורתו ובגודלו לקעקוע של לילי …
קעקוע מפחיד ומלחיץ שלא רואים בדרך כלל על רגליים של ילדה בת 14 ,
קעקוע של זוג נחשי קוברה המתפתלים סביב רגלה של אסנת מכף רגלה ו 10 ס"מ מעל קרסולה.

מי אותה אסנת ? האם יש קשר בינה ובין לילי ? , האם שלי ודניאל משתפים איתן פעולה ?
והאם יש בכוונתם לפגוע באנה ?
כל זאת ועוד בפרק הבא ( שווה לחכות ) .