דבר ראשון לאח הכי חמוד בעולם שעוזר לי קצת בקטעים של הכדורגל(לא שזה מצריך הרבה אבל בפרטים הקטנים:) תודה רבה!!!!
ודבר שני לכל המגיבים והמגיבות ממש תודה!!! זה באמת מחמם את הלב ונותן כוח להמשיך!!

חלק ב׳- זיכרון | פרק 3

29/06/2011 721 צפיות 7 תגובות
דבר ראשון לאח הכי חמוד בעולם שעוזר לי קצת בקטעים של הכדורגל(לא שזה מצריך הרבה אבל בפרטים הקטנים:) תודה רבה!!!!
ודבר שני לכל המגיבים והמגיבות ממש תודה!!! זה באמת מחמם את הלב ונותן כוח להמשיך!!

אני קופץ מעץ לעץ, עוקב אחרי דמות מסתורית. הדמות נעצרת ואני נעצר על העץ מולה. לפתע היא מפנה את פניה בפתאומיות ומכוונת אליי חצים. זאת קייט. אני מחייך אליה והיא מתחילה להסס. היא מורידה את הקשת וחיוך זעיר מתגנב לשפתיה. אני ממשיך לחייך אליה ו…מתעורר לקול השעון המעורר. אני מתחיל כמו בכל יום את ההתארגנות המהירה שלי ותוהה מה לעזאזל עובר עליי. מאז שקייט הזאת הגיעה אני נהיה יותר ויותר עייף. ובכל פעם שאני נרדם היא מופיעה לי בחלום. זה מחרפן אותי. הדבר היחיד שאני צריך לחשוב עליו כרגע הוא האליפות. אני לא השחקו המרכזי אבל אולי תהיה לי הזדמנות להראות שהיה שווה לצרף אותי לנבחרת. אני יודע שהמאמן חושב כבר כמה זמן להעיף אותי מהקבוצה אבל אני לא יכול לתת לזה לקרות. זה מחזיק את כל המעמד החברתי שלי. אני יורד למטה ואמא ששלי מגישה לי כרגיל את הכסף,״בוקר טוב חמוד״, היא אומרת כמו בכל בוקר
״בוקר טוב אמא״, אני נושק לה על הלחי ויוצא. פעם ראשונה אני מגיעה בזמן לתחנה.
אני מתיישב במקום שליד אלכס,״סוף סוף הגעת בזמן,אה?! נקווה שזה יהיה גם בעוד דברים״
אני מקווה שכן. זה יחסוך לי הרבה צרות. האוטובוס עוצר ואנחנו יורדים לכיתות. אני הולך למקום שלי נחוש לא להרדם. אבל איך שקייט מגיעה אני מתחיל לחוש איך המעטה של השינה עופף אותי. ואני נכנע. בחלום אני וקייט הולכים ביער. אני רואה שמשהו מציק לה. אני אומר לה משהו והיא מסתובבת אליי ומחייכת. יש לה חיוך יפה. היא אומרת לי משהו ואני מרגיש איך ההרגשה שלי הולכת ומשתפרת. התמונה משתנה ואני עומד מול מישהו מבוגר. נראה קצת כמו נזיר. אני מרגיש שהוא חשוב לי. הוא מדבר אליי ואני צוחק. אנחנו מתאמנים במשהו, שנראה דומה ליוגה. למצוא את האיזון הפנימי. השיעור נגמר. אני קם והולך. אני רואה את קייט עומדת בצד בחשש. אני מרגיע אותה והיא נרגעת. היא אומרת משהו ואני מתעורר.
״דריי?״, קייט קוראת לי
״מה?״, אני שואל בהתעוררות
״אתה לא צריך ללכת לאימונים לקראת האליפות מחר?״
״אהה״, לפתע אני מבין את משמעות דבריה,״כן! אני צריך!״, אני אומר וקם ללכת כשהמורה עוצרת אותי,״לאן זה?״
״למגרש, המורה״, אני מסביר
״אני צריכה אישור בשביל זה״
״אה…המורה..אני..״, אני מנסה לתרץ את זה שאין לי אישור. אם אני לא יגיע הקבוצה תרצח אותי.
״דריי!״, אני שומע את קייט מסוף הכיתה,״שכחת את האישור על השולחן!״, היא קמה ומביאה לי אותו. אני נושם בהקלה,״כן, המורה הנה האישור״
המורה מסתכלת עלינו במבט חשדני אבל לבסוף משחררת אותי. אני רץ למגרש ולהפתעתי אני גם מגיע בזמן. אנחנו מתחלקים לשתי קבוצות. אני, אלכס, פטריק,ג׳ון וטומי נגד סם, קלארק, פיט, כריס והאמר.
פיט מתחיל. הוא רץ עם הכדור במהירות מדהימה. הכשלה אחת שלי והכדור עובר לאלכס. הוא מוסר לפטריק. זה רץ בכל הכוח אל שער הקבוצה היריבה, עושה הטעיה ואז מוסר את הכדור חזרה לאלכס שבועט בכדור בשיא הכוח. גול. אנחנו ממשיכים. כריס עם הכדור. הוא רץ ומוסר לקלארק. קלארק עם הכדור, מתקרב אליי. אני מנסה לחטוף לו את הכדור אבל לא מצליח. והוא ממשיך ומתקרב לשער שלנו. בעיטה אחת מוצלחת והכדור בפנים.1:1. אלכס עם הכדור. מוסר לי. אני מוסר לפטריק שמתקרב לשער.  האמר וקלארק מתחילים לסגור עליו אז הוא מוסר לי. אני מפספס והכדור ממשיך להתגלגל אחרי הישר לזרועותיו של…האמר. הוא רץ עם הכדור כשאני דולק מאחוריו. אלכס,ג׳ון ומוריק מתחילים להתקרב. מאוחר מדי. 2:1 לרעתנו. בשאר היום אני זוכה למבטים כועסים מצד אלכס שלא מסוגל להתמודד עם הפסד. באוטובוס חזרה הביתה הוא לא נותן לי את המקום אז אני מחפש אחר.
״כאן״, אני שומע קול. אני מפנה את ראשי ורואה את קייט. מה יש לילדה הזאת ממני?!
אני מסתובב כאילו לא שמתי לב שהיא קראה לי אבל שאר המקומות כבר תפוסים. 
״ילד אתה מתכוון לשבת?״, הנהג צועק עליי. בלית ברירה אני מתיישב ליד קייט.
כשהיא מנסה לדבר איתי אני עונה לה בקרירות. אני רואה שזה פוגע בה וכשאני בא להפסיק עם זה היא כבר מפסיקה לדבר. האוטובוס עוצר בתחנה ואני והיא יורדים. לפתע היא מועדת ונופלת על אבן. כל הדברים שהיא החזיקה ביד מפוזרים עכשיו סביבה על הרצפה. אני עוזר לה לקום ואז מרים את כל הדברים,״את בסדר?״, אני שואל אותה בדאגה כשאני רואה חתך עמוק בברכה. היא מהנהנת בראשה, מנסה להעמיד פנים שהכל בסדר כלפתע עווית כאב מפלחת את פניה.
״בואי אני יעזור לך להגיע הביתה״, אני אומר לה ואנחנו הולכים.
״אז…מחר האליפות מה?״, היא מנסה להתחיל שיחה אחרי השתיקה ששוררת בינינו רוב הדרך.
״כן״, אני מחייך אליה. והיא מחייכת חזרה. החיוך שלה הוא בדיוק כמו בחלומות שלי. מושלם וגורם לי להרגשה מסחררת.
״יש לך תכנון סודי שתעשה באליפות? איזה מהלך שיגרום לכם לניצחון בטוח?״, היא שואלת אחרי שחזרנו לשתיקה שוב
״א..אני…אני יודע שאני חייב לעשות גול״, אני מופתע מזה שאני מדבר איתה על זה,״ועדיף כמה שיותר במתח. לא יודע…אולי לקראת הסוף שנצטרך גול בשביל לנצח…משהו כזה…״
״ומה אתה עושה בשביל זה?״
״כלום״, אני לא מבין לאן היא חותרת,״אבל אם יש לך רעיונות זה יהיה נחמד״
״האמת שיש לי״, היא נעצרת ומסתכלת עליי,״אבל אתה צריך לעצום עיניים״
אני לא יודע למה אבל אני סומך עליה. אני עוצם עיניים ומחכה. עוברות כמה שניות ולא קורה כלום. ואז אני מרגיש מגע רך על שפתיי. השפתיים של קייט. 


תגובות (7)

איזה רומנטיייייייייייייייי
<3 <3 <3 <3
לייק=)

29/06/2011 18:57

יש לי שאלה…..
למה קוראים לזה "חלק ב' זיכרון"?
מה עם חלק א'?
למה זיכרון?
דריי וקייט יהיו חברים?
ושוב, סיפור מהמם!!!!!!!!!!1111

29/06/2011 18:59

חלק א' זה הצל!!!1

29/06/2011 19:00

מדהים! מדהים! מדהים!
אין עלייך, את מוכשרת!!!
פרק מהמם!

29/06/2011 22:38

יוואוווו איזה יפההה!!

29/06/2011 23:39

יהלה זה פשוט מדהים! ושאלה: כשהם ישנים יש אתצ שני הצדדים האלה וכשהם ערים יש חיים רגילים? חוץ מזה זה מממש יפה ואני ממש רוצה לדעת מה יקרה ביניהם בחיים הרגילים…:)

30/06/2011 12:51

יהלה!!!!!!!!!!!!! דבר ראשון. סיפור מהמם
דבר שני-תמונה מדהימה!!!!!!!!!!!!!!!!!! שתדעי שמאמא גאה בך!!! 3>

03/07/2011 14:24
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך