חלום של מלאכים

הי, אלוהים. אתה שם? זאת אני, אחת מששת המלאכים ששלחת להגן על הכוכב הזה. אני מדווחת על יומי הראשון.
התפצלנו. ברגע שחתנו קיבלנו צורת אנוש חדשה, וכנפינו הוסתרו מתחת לבגדים. עמדנו לחפש מקום כדי לדון בו על התוכנית אבל נתקלנו בקבוצת ילדים בגן שעשועים. אחד מהם בכה. היו לידם קבוצת ילדים שניסו לגרש אותם מהגן והרביצו לאחד מהם. התערבנו במריבה והתפצלנו איכשהו. אני לבד עכשיו, צועדת על האדמה הקשה. פעם ראשונה בכל חיי הרגשתי רעב מהו. אני מרגישה כאילו אני הולכת שעות בלי מטרה. הולכת והולכת. אני עוברת ליד מקומות שעולה מהם ריח מגרה שגורם לבטני לקפוץ שוב. ראשי התחיל לכאוב מזמן אבל עכשיו כבר מחמיר. אני לא יודעת איפה אני או השאר, אבל אני מקווה שלפחות הם ביחד, ככה שהיה יותר קל למצוא אותם. אני פותחת את ידי. אפילו לא הספקתי לתת להם את שרשראות הזיהוי.
אני רואה קבוצה של אנשים, כנראה משפחה, עוברת ליד, והכל מחשיך.

אני נמצאת במקום חם. ריח טוב עולה ליד אפי וריר נפלט מפי. "בבקשה, תאכלי." אומר קול. אני מסבה את ראשי ורואה אישה עומדת מולי. אני כל כך רעבה שלא חשתי בנוכחותה לידי. הרמתי את האוכל בהיסוס וטעמתי. טעמו היה משכר ולא הפסקתי לאכול. האישה הסתכלה עלי החיוך ושאלה, "מה שמך?."
שם? איני יודעת תמיד הייתי A, ראש הקבוצה. אני מנענעת את ראשי לשלילה, מקווה שהיא הבינה את המסר
את בוודאי עייפה. לכי לישון " היא כיסתה אותי בבד חם ונשקה לראשי.

קמתי בבוקר מוקדם ונבהלתי. לרגע שחכתי איכן אני ואז נזכרתי באישה הנדיבה. היא היתה כל כך נחמדה עלי אתמול. הסתכלתי סביב על הבית. הוא היה קטן מיתר המקומות שראיתי. הלכתי בעקבות חושיי והגעתי למקום מסוים. היה שם שלט 'מטבח'. פתחתי דבר גדול וכבד שהיה שם, ומצאתי מלא מאכלים. הכנתי למשפחה ארוחה הגונה שקיוויתי ותפצה אותם אל הכנסת האורחים שעשו לי.
הנחתי פתק קטן ליד אחת הכוסות שרשום בו" 'מצטערת אבל אני לא יכולה להישאר פה. אני צריכה להמשיך במסע שלי. תודה על הכנסת האורחים שעשיתם למעני. להתראות .'
יצאתי מהבית בדיוק כשהאישה התעוררה, קראה את המכתב ועצבות בעיניה.