חלום של מלאכים 2
כבר עברו כמה שבועות ועדיין לא ראיתי אותם. אני מתחילה לחשוש שקרה להם משהו, או שהם חזרו לגן עדן.
אני נמצאת עכשיו בשדה פתוח. אור השמש יוקד על ראשי ושמלתי הלבנה התלכלכה מזמן.
אתה יודע?, עברתי בדרך כמה מקומות שהאנשים כאן קוראים להם 'ביתי כנסת' . אנשים שם מאמינים בך ובשמך. הם מאמינים שתציל אותם במידת הצורך.
הם חושבים שאנחנו יכולים לראות אותך, אבל הם טועים, אנחנו לא. בשבילנו אתה רק דמות זוהרת מידי שאנחנו לא יכולים להביט לעברה. רק לנבחרים מבינינו אתה מראה את דמותך, אבל אסור לנו לדבר על כך.
בשדה יש מלא פרחים שצבעם לבן ואדום. אני לא יודעת מה שמם, אך אני בטוחה ששמם מייצג אותם בכבוד. אני פותחת את ידי. אחת משרשראות הזיהוי התחילה להיסדק. יש לי הרגשה שהם קשורות לחיים שלנו כאן בכוכב האנוש הזה. השרשרת הבהבה ואורה התחיל להיחלש. אני מקווה שכולם בסדר.
הרמתי את ראשי וראיתי את בעלי הכנף גבוה בשמיים. פרסתי את כנפיי הלבנות להתחמם בשמש. אני יגן על הכוכב הזה בכל מחיר. זאת משימתי.
הרמתי גבוה לשמיים כשמחשבה אחת בראשי: האם אני יזכה לראות את חברי?
תגובות (4)
וואו.יש לך כתיבה מדהימה!ויש לי רק דבר אחד לומר-אופיר רוצה עוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אם כך- הוא יקבל. אבל לא היום כי אני לא יהיה בבית מ-6 ,אז מחר
אופיר עצבני!!1!אופיר רוצה עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!
וואו, זה בטח היה חלום ממש מדהים!
לכתיבה שלך יש מין קסם כזה, אני אפילו לא יכולה להסביר, אהבתי מאוד – פרק קצר וקולע, ממש מקסים! D:
ממשיכה לקרוא!