חלום של אהבה:) פרק 5.. תגיבו פליזזז :(

……..הפרק מוקדש לשנינוש וסלינטורית לאב יווו אז הנה פרק 5……..
…………………………………………………………………………………………………..
"אני מציע לך לחפש עבודה אחרת," זאיין אמר והצביע למאחוריי גביי כולי השתתקתי
תיארתי לעצמי שהבוס מאחוריי קפאתי על מקומי הסתובבתי בחשש השפלתי את העיניים
ושאזרתי אומץ הרמתי את העיניים ו…
ולא ראיתי שם אף אחד רק כמה לקוחות ואז שמעתי צחוק מתגלגל זה היה זאיין
הסתובבתי לעברו הוא היה קרוע מצחוק מרוב צחוק העיניים שלו נצצו הוא בכה מרוב צחוק
באותו הרגע אבן ירדה לי מהלב רציתי לצחוק אבל הייתי חייבת להיות רצינית בשביל הקטע
" זאייןןן אתה תשלם על זה, אתה לא נורמלי הייתי בטוחה שהוא מכניס אותי לכלא" אמרתי והתחלתי לרדוף אחריו
רדפתי אחריו בכול המסעדה רציתי לרצוח אותו אבל הוא המשיך לרוץ להתפקע לי מצחוק בפנים עד שכבר לא היה
לי כוח לרוץ יותר עצרתי והתנשפתי בכבדות ואז הרגשתי ידיים עוטפות אותי בגבי ומקרבות אותי אליו
" מיילי אני מצטער,אבל היית צריכה לראות את הפרצוף שלך היית כולך מפוחדת" זאיין אמר
ופתח בצחוק מחודש ואני אחריו.
" נו מה נסגר איתכם?! תתחילו לעבוד כבר" שון צרח עלינו ונכנס למטבח
" הלוואי שייכחד .." אמרתי בכעס וזאיין התחיל לצחוק
" חחח סתומה בואי נלך כדי שנתחיל לעבוד"
" אבל המסעדה ריקה מה הלחץ שלו?!" התלוננתי
" בואי אל תתעצבני הוא לא שווה את זה" זאיין ניחם אותי
התחלנו לעבוד לקראת הערב באים הרבה זוגות בעיקר נערים ונערות
" מיילי לכי לטפל בשולחן 7 " שון צעק לי
"טובב אני הולכת"
התקרבתי לכיוון שולחן מס' 7 ישבו שם כמה בנים בערך בגיל שלי,
" היי אני המלצרית שלכם, הנה התפריטים , מה תרצו להזמין? " אמרתי בחיוך.
הם הזמינו מה שרצו ואני כתבתי בפנקס , שמתי לב מהזווית של העין שלי
שאחד מהם מסתכל עליי ובוחן אותי הסתכלתי עליו וחייכתי הוא היא חתיך
עם עגיל באוזן עיניים בצבע דבש שיער בלונדיני והוא היה שרירי..
" כמה דקות זה יהיה מוכן" אמרתי בחיוך והלכתי לכיוון המטבח.
זאיין ישב על הדלפק במטבח הגשתי לטבח בוב את ההזמנה וחיכיתי שיהיה מוכן בינתיים
הלכתי ליד זאיין " מה איתך? איך העבודה?" שאלתי
" בסדר די ריק עכשיו אז אין הרבה עבודה"
" כן בשעה כזאת די ריק תחכה עוד חצי שעה יתחיל להיות מלא, לא יהיה לך זמן לנוח אפילו לא דקה"
אמרתי לזאיין הוא בא להגיד משהו אבל אז בוב קרא לי לקחת את ההזמנה נפרדתי מזאיין ולקחתי את הזמנה
לכיוון שולחן מס' 7 נתתי להם את ההזמנה חייכתי והלכתי לכיוון הקופה וחיכיתי לאיזה הזמנה. ביחד עם זאיין
אלו משולחן 7 סימנו לי שהם רוצים חשבון באתי לקום
" עזבי שבי אני יביא להם את החשבון משעמם לי בכול זאת" זאיין אמר לי
" מצוין תודה באמת אין לי כוח לקום חחח" אמרתי בחיוך לזאיין
זאיין התקדם לשולחן ההוא ראיתי אותו מדבר איתם הוא היה נראה עצבני וחסר סבלנות
הוא חזר בחזרה עם החשבון ביד וכולו היה אדום מכעס
" מה קרה? למה חזרת?" שאלתי