חלום של אהבה:) פרק …..14.. תגיבוווווו

………………………………………………………………………………………….
"זאיין נו תסע יותר מהר אנחנו נאחר לעבודה שון יהרוג אותנו."
צעקתי על זאיין שדווקא עכשיו כשאנחנו מאחרים לעבודה הוא נוסע כמו צב
"דבר ראשון אני לא יכול לנסוע מהר יש משטרה מאחוריי
דבר שני אני יהרוג את שון לא הוא יהרוג אותי השתלטן הקטן הזה" זאיין אמר בכעס
"חחח איזה מתוק אתה כשאתה מתעצבן..ולהזכיר לך שהחמוד.
הזה הוא סוג של הבוס שלך במקרה.." אמרתי בחיוך מתגרה לזאיין שכל כך התעצבן
"חמוד אהה מה קרה את אוהבת אותו?!,אל תדאגי אני לא יפגע בו יותר מידי."
הוא אמר בכעס והיה מרוכז בכביש כביכול אבל הוא מידי פעם הביט בי עצבני
"מה??אתה רציני?! זאיין מה עובר עלייך?" לא הבנתי מה עבר עליו הוא היה עצבני
וכעוס לא הבנתי מה גרם לו לומר את זה בחיים לא ראיתי את זאיין ככה.
הוא החנה את האוטו בחנייה ליד העבודה והתחיל לומר בעצבים.
"כן אני רציני, אם את אוהבת אותו אז למה את לא איתו? שהוא יעזור לך ויתמוך בך,
למה את צריכה אותי..אהה? שהוא ילמד אותך במתמטיקה… ,שהוא ילך איתך לנשף
את אוהבת את אותו לא? למה את לא אומרת לו?!." זאיין צרח את המילים האלה בכעס
אני הייתי בשוק ,לא עיכלתי את מה שהוא אמר עברו לי סרטים בראש הסתכלתי אליו
המומה כשהעיניים שלי מתחילות להתמלא בנוזל ושדה הראייה שלי מתחיל להטשטש
הרגשתי פגועה כאילו דקרו אותי בלב ועוד סיבבו את הסכין עוד בחוזקה רציתי לומר
משהו אבל לא הצלחתי לפתוח את פי הייתי מאובנת לכיסא בזמן שזאיין כולו כועס.
"זאיין…..א…נ..י" התחלתי לומר ואז שטף הדמעות פרץ התחלתי לבכות נוזל חם
נזל על הלחיים שלי לא יכלתי לומר כלום פתחתי את דלת האוטו והתחלתי לרוץ לכיוון המסעדה
כשאני בוכה על מה ששמעתי עכשיו מהבן אדם שאני הכי אוהבת.
מייליייייי….אני מצטער מיילייי…חכייי" זאיין צרח לעברי אבל לא חיכיתי נכנסתי למסעדה
מהירות איך שנכנסתי כולם הפנו את מבטיי אליי רצתי אל המטבח צמוד למטבח יש מרתף
ירדתי אליו והבכי התחדש אחרי כמה דקות נרגעתי סידרתי את עצמי ועליתי בחזרה
והתחלתי לעבוד,זאיין ניסה לבוא לדבר איתי אך אני התחמקתי ממנו לא יכולתי להסתכל אל
עינייו הוא פגע בי הוא הבנאדם הכי קרוב אליי…
"מיילי את בסדר?" שון שאל
"כן אני בסדר.."
"את לא נראית אחת כזאת.."
"שון אני כן כזאת ,עזוב אותי.."
"מה קרה?ולמה את לא מדברת עם זאיין?רבתם?בגלל זה את בוכה?"
"שון עזוב אותי או שאני יפוצץ אותך אין לי כוח לאף אחד.במיוחד לא אלייך.." צרחתי על שון
והסתובבתי ממנו ונתקעתי בזאיין הסתכלתי אל תוך עינייו והוא על שלי
"אני מצטער.." הוא מלמל בשקט ואני הלכתי משם בשקט בלי לומר דבר לשרת עוד לקוחה..
………………………………………………………………………………………………….
"נועה הוא פגע בי אני לא יודעת מאיפה היא הביא את זה..הוא צרח עליי"
סיפרתי לנועה כל מה שהיה ופרצתי בבכי מחודש כשאנחנו יושבות על המיטה שלי.
"טוב זה מוזר בטוח עובר עליו אל תבכי.."נועה אמרה וחיבקה אותי
"הוא אמר לך משהו,אולי ניסה להגיד למה הוא התנהג ככה?" נועה שאלה
"הוא ניסה לדבר איתי אבל אני כל כך פגועה ממנו שאני לא מסוגלת לדבר איתו
"באיזשהו מצב את תצטרכי לדבר איתו על זה,בזמן שלך כשתרגישי שאת מוכנה"
"כן את צודקת אני בכול זאת עדיין אוהבת אותו.." אמרתי בחיוך
"את יודעת מה אנחנו צריכות לעשות?!" נועה שאלה בחיוך ערמומי
"מה?!" אמרתי מנקה את הדמעות
"אנחנו צריכות להשתחרר המון זמן לא יצאנו ככה רק אני ואת..יאללה תתלבשי
נלך למועדון החדש שפתחו יאאללההה קומי.." נועה התחילה לנער אותי
"לא לא לא ,אין לי כוח נועה עזבי אותי"
"אין מצב קומי יאללהה." נועה חפרה לי עוד איזה חצי שעה עד שהצליחה
לשכנע אותי קמתי והתלבשתי התאפרתי פיזרתי שיער
"מיילי, התקשרתי להארי שיבוא יקח אותנו הוא יבוא איתנו גם אין לי כוח לנסוע
במוניות שהנהג החתיך שלי יקח אותי חחח" נועה אמרה ואז נזכרתי שאני קוראת
ככה לזאיין אני כבר שבוע מתחמקת ממנו הוא מנסה לדבר איתי אבל אני ישר בורחת
הוא היה חסר לי בשבוע הזה אני אוהבת אותו כל כך כמו שלא אהבתי אף אחד אחר
אולי כדי שאני כן ידבר איתו אני רוצה לדעת מה עובר עליו..נועה העירה אותי מהמחשבות
"מיילי בואי הארי הגיע." נועה אמרה ומשכה אותי מחוץ לבית ירדנו למטה
וראינו את האוטו של הארי התקדמנו לעברו…
"נועה למה החלונות סגורים את בטוחה שזה האוטו של הארי ממתי הוא עם חלונות
סגורין זה נראה לי שזה לא הוא"שאלתי את נועה שלא הבנתי איפה הארי
"אהה כן כן הוא בטח הדליק מזגן,בואי" והתקדמנו לכיוון האוטו זה היה מוזר ממתי
ארי שם מזגן הוא מתקמצן על המזגן הוא אף פעם לא מדליק מזגן הוא אומר שיש אויר יותר נקי מבחוץ
"מיילי תשבי את מקדימה…לא באלי לחגור חגורה" נועה אמרה לי ודי חשדתי אבל הדחקתי את זה
"אוקיי אני ישב מקדימה.."אמרתי ופתחתי את בדלת הקדמית עוד לא התיישבתי וכבר הוא התחיל לנסוע
"הארי לאט.."אמרתי והסטתי את הראש לכיוונו ואז הופתעתי לגלות שזה לא הארי זה היה…זאיין….