חלום של אהבה:) פרק ….13… תגיבוווווו

…………………………………………………………………………………………
ידעתי שזה החלטה הנכונה בשבילי..הבטתי במבחן והתחלתי לשנות את כל התשובות
בלבלתי בכוונה בכל התשובות כדי שיצאו מוטעות, רשמתי את שמי בגדול על הטופס וקמתי להגיש למורה
הדרך אל המורה הרגישה לי כמו נצח הייתי במחשבות אולי זה לא הצעד הנכון לעשות
ואולי כן,הראש אמר לי לשנות את התרגילים ולפתור כרגיל ואז בעצם להצליח במבחן
וזאיין ישטוף כלים והלב אמר לי להשאיר את זה ככה שעדיף שאני ייכשל אבל
רק ככה אני יוכל להיות עם זאיין בנשף הגעתי למורה והיא כבר הושיטה את ידיה לקחת את
המבחן מכאן כבר לא הייתה דרך חזרה החלטתי ללכת עם הלב הייתי שלמה עם החלטה שלי
"מייל אני בטוחה שתקבלי ציון טוב ראיתי את ההשקעה שלך כל הכבוד!" המורה אמרה
בחיוך חייכתי אליה קלות ידעתי שאני הולכת לאכזב אותה ואת זאיין..
אבל אז נזכרתי…זאיין הוא כל כך יתאכזב ממני..הוא עזר לי המון הוא בטוח שאני יקבל ציון טוב.
ואני יאכזב אותו איך לא חשבתי על זה?! המשכתי לחשוב על זאיין עד שנתקעתי
במשהו או במישהו שקטע את רצף המחשבות שלי זה היה זאיין.
"איך היה המבחן?" זאיין שאל בחיבוק מעיר אותי מהמחשבות שלי
לקח לי כמה שניות לפתוח את הפה עד שאזרתי אומץ
"לא הלך לי ממש טוב קיבלתי בלק אווט" אמרתי והורדתי את הראש באכזבה
"אהה,לא נורא אל תקחי את קשה את בטוח תקבלי יותר מ 37 זה כבר יותר טוב"
זאיין ניסה לעודד אותי וחיבק אותי
"כן אהה"אמרתי מחייכת טיפה
"אז מתי לאסוף אותך?" זאיין שאל בחיוך ערמומי.
"מה? לאיפה?..אהה לעבודה,כרגיל כמו תמיד" לא הבנתי אותו כל כך
"מיילי,לא לעבודה, לנשף את הפסדת את באה איתי,שכחת?"
"אהה חחח לא שכחתי,אבל חכה אולי אני כן יצליח במבחן?!" אמרתי בחיוך
הייתי מאושרת מזה שזאיין הזכיר את זה ,כנראה שבאמת אכפת לו ויכול
להיות שהוא די מחבב אותי או אפילו אוהב?!
"אולי כן,ואולי לא,אז נראה תתכונני כבר מה ללבוש.טוב אני הולך לשיעור היסטוריה נדבר"
"אוקיי מה שתגיד,ביי תהנה!" אמרתי לזאיין בחיוך כשהוא מחייך אליי והולך לכיתה.
…………………………………………………………………………………………………….
"נועה,הרגשתי צורך לעשות את זה אני אוהבת אותו.." סיפרתי לנועה על החלטה שלי
וכל מה שהיה עם זאיין, כאשר שנינו יושבות בספסל בחצר בזמן ההפסקה.
"וואווו החברה הקטנה שלי שוב מאוהבת….מיילי זה הצעד הכי נכון לעשות
זה כזה קיטשי כזה ווואוווו"' נועה השתגעה וחיבקה אותי חזק ואני רק הסמקתי
"אז זהו נגמר הסיפור עם שון.." נועה שאלה בחיוך.
"כן כנראה,חחח,שון זה סיפור אחר לגמרי,אותו אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי
אף אחד אחר הוא מתחשב בי ועוזר לי ותומך בי בכל צעד..הוא מדהים אני
שמחה שהכרתי אותו.." אמרתי בחיוך חולמני ונועה התחילה לצחוק עליי
צחקתי יחד איתה ישבתי איתה עוד קצת ודיברנו על סתם דברים.
………………………………………………………………………………………….
"זאיין נו תסע יותר מהר אנחנו נאחר לעבודה שון יהרוג אותנו."
צעקתי על זאיין שדווקא עכשיו כשאנחנו מאחרים לעבודה הוא נוסע כמו צב
"דבר ראשון אני לא יכול לנסוע מהר יש משטרה מאחוריי
דבר שני אני יהרוג את שון לא הוא יהרוג אותי השתלטן הקטן הזה" זאיין אמר בכעס
"חחח איזה מתוק אתה כשאתה מתעצבן..ולהזכיר לך שהחמוד הקטן
הזה הוא סוג של הבוס שלך במקרה.." אמרתי בחיוך מתגרה לזאיין שכל כך התעצבן
"חמוד אהה מה קרה את אוהבת אותו?!,אל תדאגי אני לא יפגע בו יותר מידי."
הוא אמר בכעס והיה מרוכז בכביש כביכול אבל הוא מידי פעם הביט בי עצבני
"מה??אתה רציני?! זאיין מה עובר עלייך?" לא הבנתי מה עבר עליו הוא היה עצבני
וכעוס לא הבנתי מה גרם לו לומר את זה בחיים לא ראיתי את זאיין ככה.
הוא החנה את האוטו בחנייה ליד העבודה והתחיל לומר בעצבים.