חיים מסובכים למדי פרק 7[בבקשה תגיבו אני כבר נואשת]

בפרק הקודם:
"ביי נתראה מחר"אמרה
"ביי לילה טוב"אמרתי
היא נכנסה לביתה.
אני הייתי שם במשך כמה שניות נשפתי אוויר והתקדמתי לכיוון ביתי.
ולכיוון חיי האומללים בחודשים הקרובים.

הפרק:
כבר כמה ימים עברו מאז שההורים שלי טסו לחוץ לארץ.
וג'ייס בקושי מתייחס אליי מאז היום הזה,ואין לי מושג למה והם אפילו הפסיקו להציק.
אומנם זה היה הדבר שהכי ביקשתי אותו בעולם אבל לא ככה,לא שהם לא מדברים איתי.
טוב לא הם רק ג'ייס אני חושבת שעשיתי משהו שהכעיס אותו,כי בכול פעם שאני לדבר איתו הוא יוצא מהחדר,כאילו שהוא מתחמק ממני.
ואמה כבר בקושי באה אליי לבית בגלל האווירה המתוחה כמו קשת שיש שם.
תאמינו לי שאם הייתה לי אפשרות כזאת לא לבוא לבית הייתי עושה את זה.
כי השקט שם מייגע ומעצבן.
למרות שכמעט כל יום יש מסיבה בבית אבל אני לא נהנית בגלל שאני כול הזמן
חושבת על עם עשיתי משהו שעצבן את ג'ייס אוו העליב אותו.
וכל זמן אני אומרת לעצמי מה אכפת לך העיקר שהם הפסיקו להציק לך.
אבל זה לא נכון כי הוא כמעט כל היום בבית שלי,הוא לא מדבר איתי לא עונה לי לא מציק לי כאילו אני מן רוח רפאים,אבל זהו זה נגמר היום אני הולכת לתפוס אותו לשיחה ולברר מה עשיתי לו שפגע בו כל כך.
"שי"צעקתי בבית.
"מה?"ענה בחזרה.
"ג'ייס הולך לבוא היום אלינו אחרי בית ספר?"שאלתי אותו
"כן,אבל למה זה מעניין אותך?"שאל
"סתם"עניתי לו לא רציתי שהוא ידע שבאמת אכפת לי עם ג'ייס מדבר איתי אוו לא כי אז הוא יחשוב שאני דלוקה עליו אוו משהו.
אבל אל תבינו לא נכון ג'ייס הוא חתיך הורס,ואם לא הייתי גודלת איתו יש סיכוי לזה שאפילו הייתי מתחילה איתו.
אבל הוא החבר הכי טוב של אחי והוא אצלנו מאז שהוא היה ילד קטן.
ולכן אני מרגישה כאילו הוא רק אח גדול שני,ואתם בטח מבינים איזה מעצבן זה שאחיך הגדול כועס עלייך ואפילו לא מדבר איתך.
הלכתי לבית הספר,נפגשתי עם אמה בשער ונכנסנו לכיתה.
וככה לאט לאט נגמר היום.
אחרי שש שעות מיגעות בבית הספר.
אני ואמה הלכנו ברגל וכשהגענו לביתה היא שאלה אותי אם אני רוצה לבוא אליה.
עניתי לה שלא כי אני צריכה לעשות משהו ואחרי זה אני ידבר איתה.
נפרדנו לשלום והקדמתי לכיוון הבית לאט לאט,אם אוזניות באוזניי ושירים בפול וויליום.
הגעתי לבית נשמתי נשימה עמוקה נכנסתי וצעקתי:"אני בבית"
"לא מעניין אף אחד."אמר שהיה במטבח.
התקדמתי לכיוונו ואמרתי:"באמת ואם לא הייתי מגיעה הביתה בלי להודיע לך היו לי איזה עשר שיחות בפלאפון."
נכנסתי למטבח וראיתי בו את ג'ייס ושי,לקחתי לעצמי משהו לשתות מהמקרר.
"צודקת"אמר שי מובאס.
לאחר כמה דקות שבהם כולנו שתקנו,שתיקה מביכה.
אמר שי:"אני הולך לשירותים."
"טוב"אמרנו אני וג'ייס יחדיו ואני כבר איחלתי לזה שיצאה כבר מהמטבח ואני יוכל לדבר במהירות אם ג'ייס.
לאחר שיצאה מהמטבח אמרתי:"ג'ייס אני יכולה לדבר איך שנייה?"
"כן"אמר בהיסח דעת.
"אני עשיתי לך משהו?"שאלתי אותו החשש:"פגעתי בך באיזשהו אופן?"
"לא מובן שלא למה את שואלת את זה?"אמר והסתכל עליי
"כי בזמן האחרון אתה בקושי מדבר איתי כמו פעם וכמעט בכל פעם שאנחנו נמצאים אותו חדר לבד אתה
יוצא במהירות ורציתי לדעת למה? מה עובר עליך?"שאלתי
"קייט את צודקת באמת עובר עליי משהו"אמר
"מה?למה?אני יכולה לעזור לך במשהו?"שאלתי
הוא הינהן והתקרב אליי וברגע שהיה בכמה סנטימטרים מפניי אמר:"אני רוצה שלא תחשבי עליי כאח גדול שלך"אמר ונישק אותי.