חיים מסובכים למדי פרק 4

בפרק הקודם:
אומנם הוא ידע את זה תמיד אבל היה קשה לו לשמוע אותה אומרת את זה. יש לו סיכוי להיות עם כל אחת בעולם,חוץ מאחותי.
ועכשיו אני צריך לתקן את זה.
אוךך פאק למה אני צריך להיות דפוק כול כך.

הפרק:
נקודת מבט קייט:
מה קרה לג'ייס היה נראה שהוא נפגע מתי שאמרתי שהוא כמו אח שני שלי
ואין לי מושג למה הרי זה מה שתמיד הרגשנו אחד כלפי השנייה.
ירדתי למטה כדי לראות מה הבנים עושים.
השעה הייתה רק שש וחצי וההורים היו צריכים לצאת בתשע מהבית לכיוון שדה התעופה.
הבנים דיברו אין לי מושג על מה אבל ראיתי את אחי מנחם את ג'ייס,ועל הרגע שנכנסתי לסלון הם השתתקו.
"מה הפרעתי לכם,אתם יכולים להמשיך לדבר אני לא אומרת כלום"אמרתי
"לא זה בסדר"אמר שי:"אנחנו נלך לחדר"
"לא אנחנו לא כי אנחנו סיימנו לדבר"אמר ג'ייס בכעס
"מה קרה ג'יי ג'יי שאתה כועס?"שאלתי
הוא לא סובל את זה שאני קוראת לו ג'יי ג'יי אז עשיתי לו את זה בכוונה כדי לרקוד על העצבים שלו.
"כלום"אמר מבלי להביט בעיניי מוזר בדרך כלל זהוא מדבר איתי הוא מביט בי.
"טוב ייאלה רואים משהו מעניין בטלוויזיה?" שאלתי ואז שמתי לב שהטלוויזיה לא דלוקה,מוזר בדרך כלל
גם מתי שהם רבים הטלוויזיה דלוקה.
"וואו זה ממש חמור"ממלמלתי
"מה?"שאל שי ונעץ בי מבט עצבני
"כלום טוב אני רואה כאן עכשיו עד שההורים יבואוו ואז נצטרך להיפרד מהםם ובלה בלה בלה"
אמרתי בכוונה להקל על האווירה אבל שניהם היו מרוכזים במחשבות וכול הזמן הנהנו.
"שי אני לוקחת את כל דמי הכיס שלך"אמרתי והוא רק הינהן לי:"וגם שלך ג'ייס" גם הוא הינהן
טוב זה נהיה די מעצבן.
"טוב שי ג'ייס אני צריכה לספר לכם משהו יש לי חבר ואנוחנו מתחתנים"אמרתי במהירות
והם שוב הינהנו,טוב הקלף האחרון שלי.
"אני בהריון….."
שלוש
שתיים
אחת
"מההההההההההההההה" צרחו שניהם ביחד
והתחלתי להתפוצץ מצחוק:"חחחחח באמת אכלתם את זה מה אתם מפגרים,מה נראה לך אני רק בת 16 אני לא מתחננת להתחתן בקרוב"
"ולהיכנס להיריון?"
"לא" אמרתי בתוקף
"ולמצוא חבר?"
"לא……….אההה חבר,חבר כן"
"טוב משעממם לי"אמר ג'ייס:"שי אני עולה לחדר שלך"
"טוב רגע חכה אני בא"אמר שי
"מה יש לו?"שאלתי את שי
"אין לו כלום"אמר
"בטוח?"
"בטוח,למה?"
"לא יודעת זה נראה כאילו הוא כועס עליי"
"לא אוו לא כועס עלייך"אמר שי באנחה
ידעתי שהוא משקר אבל עכשיו לא רציתי להיכנס איתו לריב,אז הנחתי לזה.
נשמע דפיקה בדלת.
אוףףףףףף
נו אין לי כוח לפתוח אבל קמתי בכל זאת
פתחתי את הדלת וזאת הייתה………