חיים מסובכים למדי פרק 17

בפרק הקודם:
ברגע שראיתי את המטוס שלה טס אל על התחלתי לבכות כמו משוגעת שי הגיע אליי וחיבק אותי חזק לאחר שנרגעתי מעט שי הזמין מונית.
ועלינו עליה ואני הרגשתי כבר שנמאס לי להיות עצובה להיות נרגזת ומרוב כל הדמעות של היום פשוט נרדמתי……

הפרק:
לא רציתי ללכת לבית הספר אבל הרגשתי שבית הספר הוא המקום היחיד
שאני יוכל שלא לחשוב בו על כל מה שקרה,אלא למלאות את ראשי בלימודים ובחברות שלי
וכך לא אחשוב על ג'ייס,וגם אם אני יראה היום את ג'ייס,ואני ממש לא מתכוונת לראות אותו אלא רק להתחמק ממנו,אבל אם כן אני לא הולכת להגיד לו שום מילה שאני יצטער עליה אחר כך.
קמתי מהמיטה שמתי שירים התלבשתי בזריזות סידרתי מערכת התאפרתי אבל בקטנה
כדי להסתיר את העייפות שבעיניי.
ירדתי למטה והכנתי אוכל לי ולשי.
לאחר שסיימתי הלכתי להגיד לו לקום אבל כאשר נכנסתי לחדר ראיתי אותו כבר לבוש ומסודר כולו.
"מישהו קם מוקדם היום"אמרתי
"כן מה אני יעשה הייתי חייב קצת לצאת מהמחשבות על אמה ולהסיח את דעתי בבית הספר."אמר,ואני התבוננתי בו בהלם.
"מה,מה קרה?,למה את מסתכלת עליי ככה? את נראית מוזר"אמר והעווה את פרצופו
"כי פשוט הופתעתי מזה שאני ואתה חשבנו אותו הדבר"אמרתי לו:"ועכשיו תזוז למטה לקחת ארוחת בוקר ונצא"
"טוב,טוב"אמר
ירדנו למטה שמנו את האוכל בתיק ויצאנו החוצה אני הייתי עם האוזניות שלי על אוזניי.
ולא דיברתי עם שי בגלל שלא היה לי מצב רוח לדבר וכנראה שגם לו,לא היה.
הגענו לבית הספר והלכתי לחברות שלי(כן,כן יש לי חברות חוץ מאמה):שירה בלונדינית גבוהה עינים כחולות,ואנבל שיער חום ועיניים שחורות די נמוכה.
"אוי קייט כל כך התגעגנו אלייך איפה היית בזמן האחרון?"שאלה קייט
"הייתי עם אמה"אמרתי להם בפשטות
"אוי כן היא אמרה לנו שהיא טסה,איך את מרגישה עם זה?"שאלה אנבל והסתכלה עליי
"זוועתי הרי אתם יודעות שהיא החברה הכי טובה שלי אני מרגישה כאילו איבדתי חצי מהלב שלי"אמרתי להם
"אוי מסכנה שלי"אמרו אנבל וקייט ביחד וצחקו.
"אל תדאגי אנחנו נהיה כאן בכל דבר שתצטרכי,ונשמח אותך"המשיכה אנבל
"תודה רבה,אתם חברות כל כך מדהימות"אמרתי להם וקפצתי עליהם בחיבוק.
היינו בחיבוק כמה דקות,וכשהיתנתקנו מהחיבוק,קייט אמרה לי:"למה ג'ייס תוקע בך מבטים?"והסתכלה קדימה הסתכלתי לכיוון שלה,ג'ייס היה שם ולא הפסיק להיסתכל עליי עם עיניים עצובות,לא יכולתי לראות את זה יותר.רציתי לבכות אני כל כך אוהבת אותו אבל הוא בגד בי מה אני עושה?.
"אין לי מושג"שיקרתי לה
"טוב אבל זה די מוזר רק שתדעי לך שהחבר הכי טוב של אחיך תוקע בך מבטים אני חושבת שזה אומר משהו"אמרה אנבל
"מה זה אומר?"שאלתי מבולבלת
"שהוא מאוהב בך לגמרי"אמרה קייט
לא ידעתי מה לענות לה "כן אני יודעת,"כן היינו חברים",לבסוף הצלצול הציל אותי
הלכנו במהירות כל אחת לכיתה שלה.
נכנסתי לשיעור מטמטיקה,אוך אני לא סובלת מטמטיקה תמיד אני מוציאה בזה ציונים גרועים.
"טוב תלמידים"המורה אמרה:"זוכרים שאמרתי שיהיה בוחן היום?"שאלה
אוי לא יש היום בוחן איך שכחתי לכל הרוחות מה אני עושה.
כל התלמדים בכיתה נאנחו וחלק מהם התלוננו שאין להם כוח על הבוקר לעשות מבחן ושהם רק עכשיו קמו.
המורה לא ויתרה ואמרה שאם הם לא יעשו את הבוחן היא תיתן שני בחנים בשיעור שלה איתנו בצהריים.
לבסוף כולם ויתרו וקיבלנו את הבוחן וכאשר ראיתי אותו נשמתי לרווחה,זה היה חומר שאני דווקא יודעת.
גמרתי את הבוחן לאחר עשרים דקות ומסרתי אותו למורה.
כאב לי נורא הראש אז שאלתי את המורה אם אני יכולה לצאת לשירותים,היא הסכימה ויצאתי במהירות ושיפשפתי את ראשי הדואב.
לא הסתכלתי לאן אני הולכת ונתקעתי במישהו.
"אוי סליחה אני מתנצלת ממש"אמרתי
"זה בסדר" אמר אוי לא אני מכירה את הכול הזה.
זה היה,,,,,,זה היה ג'ייס…………………….