חיים מסובכים למדי פרק 16
בפרק הקודם:
"את יודעת שאני אוהב אותך נכון?מכל דבר אחר בעולם הזה?"שאל אותי
"בטח"אמרתי לא מסוגלת לומר עוד דברים מרוב שהוא הלחיץ אותי.
"אני,אני עשיתי טעות."אמר
"איזו מן טעות?"שאלתי אותו בלחץ
"אני…."אמר ונשם עמוק:"אני התנשקתי אם מישהי אחרת………
הפרק:
"אתה מה?"שאלתי אותו מזועזעת ופגועה בחיים לא האמנתי שהוא יעשה לי את זה
ועוד מתי שאמרתי לו שאני מפחדת להיפגע הוא אמר לי שהוא לא יפגע בי איזה שקרן.
"בגדתי בך"אמר עם דמעות בעיניים:"ואת לא מבינה כמה אני מצטער על זה"אמר והתקרב אליי
"מתי הספקת?"שאלתי אותו והתרחקתי ממנו
"היום"אמר והתחילו לרדת דמעות מעיניו
"למה?,מה עשיתי לך שהלכת עם זה בצורה קיצונית כל כך?"אמרתי לו מרגישה דמעות מלוחות על שפתיי.
"הרגשתי שאת לא מאמינה לי,חשבתי שאת מסתירה ממני דברים"אמר
"ובגלל זה אתה הולך ובוגד בי?"שאלתי אותו בצעקה עדיין מורידה דמעות:"על דברים כאלה מדברים לא הולכים ובוגדים,ומה חשבת לכל הרוחות שאני מסתירה ממך?"
"חשבתי שאת בוגדת בי"אמר ועיניו היו ברצפה
"אתה פשוט מטומטם"אמרתי
"אני יודע"אמר בכאב ודמעות עדיין על פניו
"ואתה יודע שאתה גם שקרן אתה אמרת לי שאתה לא תפגע בי לעולם ותראה איך פגעת בי"
"אני מצטער"אמר והתקרב אליי כדי לאחוז בידיי אבל אני התרחקתי ממנו.
"אני מצטער בבקשה ממך תסלחי לי אני אוהב אותך,אני לא יעשה לך את זה יותר."
"אתה יודע כבר היה לי חבר אחד שבגד בי אבל אותו לא אהבתי כמו שאני אוהבת אותך ואתה יודע איך אני מרגישה עכשיו"שאלתי ולא חיכיתי שהוא יענה:"כאילו שמישהו לוקח סכין ותוקע לי אותו בלב שוב ושוב"
"בבקשה תסלחי לי אני לא יודע מה אני יעשה בלעדייך"התחנן
הסתכלתי עליו והרגשתי את ליבי נדקרשוב וכל זה בגלל שהתאהבתי בו.
אני כבר לא יודעת מה לעשות לסלוח לו לא לסלוח לו.
אלוהים בבקשה תעזור לי להיפטר כבר מכל הסיבוכים וכל ההחלטות,אני אוהבת אותו כל כך ולכן אני צריכה לחשוב עם אני צריכה לסלוח אוו לא.
"תלך מפה"אמרתי לו בדממה ופתחתי את הדלת
"בסדר אני ילך, אני ילך רק עם תבטיחי לי שתחשבי על זה" אמר
הינהנתי והצבעתי לכיוון הדלת,הוא יצא בעצבות וברגע שהוא יצא אני התמוטטי על הספה והתחלתי לבכות.
לא הצלחתי להיפטר מהעצב הזה הלכתי למקרר ולקחתי קופסא שלמה של גלידה עליתי למחשב ושמתי שיר,רגוע קוראים לו סימן-של אליעד נחום(שיר מהממם ממליצה בחום),התחלתי לטחון גלידה ולשיר בלי הפסקה את הפזמון.
כל הזמן חשבתי בפזמון על זה שג'ייס השאיר לי סימן גדול כל כך בלב שלי שאני לא יכולה למחוק אותו.
גמרתי את הקופסא של הגלידה,והתחלתי לבכות מחדש.
שמעתי את הדלת נפתחת וצעדים במדרגות.
אלה היו שי ואמה.
כשאמה ראתה אותי היא רצה לחבק אותי,התייפחתי על כתפה.
והיא רק ליטפה את שערי.
ושי אמר בכעס:"ג'ייס עכשיו אמר לי מה שהוא עשה, באלי לרצוח אותו"
"לא שי לא,למרות מה שהוא עשה אני עדיין אוהבת אותו ואני אפילו שוקלת לסלוח לו."
"מה???"שאלה אמה בהלם:"תיראי מה הוא גרם לך לעשות בגללו לאכול קופסת גלידה לשמוע שיר עצוב ולבכות בלי הפסקה"
התעלמתי מדבריה ואמרתי:"שי אני רצינית אל תעשה כלום וגם עם אני לא יחזור אליו אני רוצה ששניכם תמשיכו להיות חברים בגלל שאתם אוהבים זה את זה"
הוא הינהן כי ידע שאני צודקת.
שמענו צפירות ממכונית.
"טוב את מוכנה ללוות אותי לשדה תעופה?"שאלה
"עכשיו מה השעה"שאלתי
"שמונה וחצי בערב"אמרה
"מה?"
אני לא מאמינה ששמונה וחצי בערב זה אומר שאני יושבת ובוכה כאן יותר משלוש שעות.
ואני לא מאמינה שבזבזתי את הזמן הזה בשביל לבכות ולא להיות עם אמה.
"בואי נרד כבר"אמרה
"רגע תתני לי לשטוף פנים לפני"אמרתי לה ורצתי לאמבטיה כדי לשטוף פנים.
שטפתי את הפרצוף ובדקתי עם נישאר לי סימן לדמעות לא היה לי רק פרצוף עצוב
שממנו לא יכולתי להפטר הרי החבר שלי בגד בי והחברה הכי טובה שלי טסה עכשיו.
ירדנו למונית שעליה היו ההורים שלאמה והמזוודות.
כשעה אחר כך הגענו לשדה התעופה.
נפרדתי מאמה עם חיבוקים והרבה מאוד בכי אמה לחשה לי באוזן לפני שהתנתקנו מהחיבוק:"אני לא מאמינה שאני עוזבת אותך בתקופה הזאת."
אמרתי לה שזה בסדר ושתיסע בראש רגוע,היא ושי התנשקו. והיא עלתה לטיסה
ברגע שראיתי את המטוס שלה טס אל על התחלתי לבכות כמו משוגעת שי הגיע אליי וחיבק אותי חזק לאחר שנרגעתי מעט שי הזמין מונית.
ועלינו עליה ואני הרגשתי כבר שנמאס לי להיות עצובה להיות נרגזת ומרוב כל הדמעות של היום פשוט נרדמתי……
תגובות (1)
תמשיכייייי