חיים מסובכים למדי פרק 1
"שי"צעקתי:"תחזיר לי את הטלפון עכשיו"
"לא רוצה" אמר וצחק
אוי אני שונאת אותו,רק קמתי וכבר הוא לקח לי את הטלפון מהיד והתחיל להקריא ממנו הודעות.
אני יהרוג אותו,יהרוג. ואם מחר ימצאו את הגופה שלו אני יפיל את כל האשמה על ג'ייס שגם אותו אני שונאת כי הוא השתתף איתו בכל דבר כולל לקיחת הפלאפון שלי.
"בסדר אל תחזיר לי אותו"אמרתי ניסיתי את השיטה השנייה שלי פשוט לא להתייחס עד שהוא משתעממם
וזורק את הטלפון באיזושהי פינה.
"אווו ג'ייס יש לנו רשות להציץ לה בטלפון ואתה חייב לראות מה מצאתי כאן" אמר
"מה מצאת?" שאל אותו ג'ייס
"הודעה מאהוב ליבי יש משהו שרצית לספר לנו קייט ?." שאל
הסמקתי עד הקרקפת שלי ואמרתי בקור רוח:"זה לא כמו שזה נשמע…" התחלתי להסביר אבל הוא קטע אותי עם ג'ייס שהצתופפו סביב מסך הטלפון הקטן שלי.
הם לא הפסיקו להזיז את גבותיהם.
גילגלתי את עיניי אפשר לחשוב כבר מה הם רואים. זה רק ילד אחד שהתחלתי להתכתב איתו אתמול והכינוי שלו היה אהוב ליבי.
לבסוף הם הבינו את זה והזיזו את עיניהם המאוכזבות מהמסך.
גיחכתי אליהם ואמרתי:"מה אתם מאוכזבים כל כך מה כבר ציפתם למצוא"
שי אמר:"לא יודע למה חשבתי שהחיים שלך הפכו להיות מעניניים"
"והחיים שלך ממש מעניניים נכון"אמרתי
"לפחות החיים שלו מגניבים לא כול הזמן בשיגרה כמו שלך" אמר ג'ייס
"טוב בסדר שמענו אתכם עכשיו אני יכולה את הטלפון שלי?"
"כן קחי"אמר שי ונתן לי את הטלפון
"פעם אחרונה שי אם לא אני מספרת להורים" אמרתי בחיוך
"מלשנית קטנה"אמרו ג'ייס ושי ביחד
התחלתי לצחוק "טוב כדי שאני ילך להתארגן לבית הספר וניראה לי שגם אתם צריכים לעשות את זה"
אמרתי בוחנת אותם במבטי שיערם היה פרוע והם עדיין היו עם פיג'מה.
אני לא מבינה למה בוקר אחד הם לא יתנו לי לקום רגיל,בלי עצבים על הבוקר אבל זה נהיה כבר ההרגל שלהם.
כול אחד מאיתנו נכנס לחדרו אני נכנסתי לחדרי וג'ייס ושי נכנסו לחדר שלו
ראיתי שיש הודעה מאמה שכתבה:"בוקר טוב תהיה מוכנה בשבע וחצי ונילך ביחד לבית הספר"
בדקתי מה השעה,השעה הייתה שבע וחמישה בבוקרבקושי יש לי זמן להתארגן
שמתי במהירות חולצת בית ספר כחולה וג'ינס התאפרתי קצת ויצאתי להכין לעצמי ארוחת בוקר.
כרגיל אני הייתי הראשונה במטבח ולכן הייתי צריכה להכין לכולנו את ארוחת הבוקר כי שי וג'ייס מתארגנים במשך שעות.
הכנתי שלושה סנדוויצים. ונס קפה לעצמי.
הם בדיוק ירדו ושי אמר:"אוי איזה חמודה את הכנת לנו ארוחת בוקר למרות שהצקנו לך.
וואו אם זה מה שאני מקבל על הצקות אני יעשה את זה על בסיס יום יומי"
"זה כבר על בסיס יום יומי אידיוט"
נשמע דפיקה בדלת פתחתי אותה וראיתי את אמה:"היי מוכנה?" שאלה
"כן" אמרתי:"בואי ניצא מכן מהר לפני שאני רוצחת אחד מהם"
יצאנו מהבית שלי ואמה שאלה:"מה הם עשו עכשיו שהם כל כך עיצבנו אותך"
"הם לקחו לי את הטלפון את מבינה את הטלפון"התעצבנתי
"מסכנה אני הייתי הורגת אותם"
"תאמיני לי שכול כך רציתי לעשות את זה,כל כך כיף לך את בת יחידה וההורים שלך מפנקים אותך,ולא כמוני שהם נותנים רק לשי ולג'ייס הבן בית שלהם כל דבר שהם רוצים"
"אהה תגידי מתי ההורים שלך טסים?"
"היום בערב למה?"
"רוצה שאני יבוא אלייך?"
"כן,כן,כן,כן" אמרתי
"טוב יאלה הגענו לבית הספר" אמרה אמה
נכנסנו לשער ועלינו לכיתה.
התיישבנו במקום הקבוע שלנו בסוף אחת ליד השנייה.
לפתע שמעתי צעקה שמישהו מוכר אומר:"קיטטטטטטטטטטטטטטטט"……..
תגובות (1)
ממש יפה :)
תמשיכי!!!