חיים חדשים, אהבה חדשה! פרק 6
עמית:אממ איך אני יגיד לך את זה…
רונה: מה עמית,מה אתה רוצה להגיד לי?
עמית:כלום עזבי אני ידבר איתך כבר….
רונה:אוקיי ביי.
כעסתי עליו ,מה הבעיה שלו להגיד לי?!
אחד הדברים שאני הכי שונאת זה שמתחילים להגיד לי משהו ולא מסיימים!!
בבוקר התעוררתי כמובן ללא חשק ללכת ללכת לבית ספר.
"רונה היום אני יוצא לטיול מהעבודה, לחמישה ימים , את זוכרת, נכון?" שאל אבא כשהיינו בדרכנו לבית הספר.
"כן אבא אני זוכרת"
"אם את רוצה להזמין חברים לישון אצלך את יכולה" אבא אמר בחיוך.
"טוב אבא על תידאג אני יסתדר, מבטיחה"
הגענו לבית ספר נתתי לאבא חיבוק, וירדתי מהאוטו.
כשניכנסתי לכתה ראיתי את עמית יושב במקום שלנו.
הוא הסתכל אליי, ואני לא התייחסתי אליו הייתי עצבנית עליו מאוד!
"היי רונה" עמית אמר.
לא התייחסתי אליו ולא עניתי לו!
"את כועסת?" הוא שאל והסתכל עליי במבט זהיר.
"כן מאוד" עניתי בכעס.
"אני נורא מצטער,תביני שלא היה לי קל כלכך להגיד לך אתמול את מה שרציתי"
"אתה יודע משהו, זה כבר לא מעניין אותי לדעת מה רצית להגיד לי!!" עניתי ואפילו לא הסתכלתי עליו.
עמית הסתכל עליי בעצב ואמר "אני מצטער"
התעלמתי ממנו.
כשהמורה ניכנס לכתה ביקשתי ממנו שיעביר אותי מקום.
"למה רונה, עמית הוא ילד טוב והוא לא מפריע ללמוד" המורה אמר.
"המורה אני פשוט רוצה לעבור אנחנו לא מסתדרים"
"אוקיי רונה, אם זה מה שאת רוצה"
המורה העביר אותי לשבת ליד יריב, הוא היה ילד נחמד.
דיברנו רוב השיעור, ומורה העיר לנו כמה פעמים(ניראה לי שהוא התחרט שהוא הושיב אותי ליידו)
בהפסקה יריב הזמין אותי לצאת איתו לחצר.
הוא לקח אותי למחששה,וכמובן שהוא עישן.
"אתה יודע יריב אתה ילד נחמד מאוד" אמרתי בחיוך.
"את הרבה יותר חמודה" הוא אמר.
ככה עבר לו בערך כל היום.
בסוף היום יצאתי משער בית הספר ופתאום הרגשתי שמישהו מושך אותי לשיחים.
התחלתי לצרוח והוא סתם לי את הפה.
פתאום הסתכלתי עליו, וראיתי שזה………
תגובות (1)
מי זה זה אופק ? או שזה עמית ?!
נגלה בפרקק הבא טם טם טם ….
תמישכיי ♥