חיים – הקדמה

או.קיי… אז שמתי לי שהסיפורים הקודמים שלי היו פשוט חרא אחד גדול… אולי לא לדעת כולם אבל ככה אני חושבת.. אז כן.. דמיינו שמחקתי אותם ונתחיל בדף חדש :)
זה סיפור שכתבתי כשהייתי בדיכאון לא שעכשיו אני לא בדיכאון וברצינות, לא קשור אבל אני ממש אבל ממש רוצה להודות לחברה שעוברת עכשיו בערך את אותו המצב… אולי יותר גרוע.. אני לא יגיד את שמה בשביל הפרטיות אבל היא הקוראת הראשונה.. טוב נראלי חח בכל מקרה לוב יו 3>

טוב אז יאללה לסיפור… (:

היי, קוראים לי קימי ואני בת 15… אימו.
יש לי חבר, ג'סי, הוא גם הB.F.F שלי והיחיד בעולם שמבין ואוהב אותי… טוב.. הוא והחתול השחור שלי קימל.
החיים שלי הם זבל אחד גדול… אימא שלי נייתה נערת ליווי בשביל הפרנסה… ממש טוב לי עם זה שהיא עובדת בשביל האבא של הזבל , שקוראים לה "המקובלת הזונה של התיכון , קנדיס" היא כזאת ביץ'… אוי סורי… חזרה לנושא …
ולא רק שאימא שלי זונה.. אני עוד צריכה לסבול את זה שכשאני חוזרת הביתה אני רואה אותה רדומה על הספה על כמה בקבוקים של וודקה ובירה ריקים זרוקים על הריצפה.. אז אני מגדלת את עצמי… לקום בבוקר.. להתלבש .. לנסוע על סקייטבורד לבית ספר .. לשבת עם החבר שלי מתחת לעץ בהפסקות ואז לחזור הביתה… להאכול קצת.. לחתוך את עצמי, לשחק עם החתול ולבכות בלילות.. וזה לא הכי נורא..
אני לא אתפלא אם יום אחד אנשים ימצאו אותי מתה על הכביש…
אני ממש כבר רוצה להנות מזה…