חיים בסרט- פרק 3

המורה אביגיל מספרת:

"רק רגע, ילד, אתה בכיתה ח'? הכיתה שלך בכלל בקומה למטה! בדיוק העבירו אותה. מה? לא, כיתה ו' היא בכלל בקומה השלישית במסדרון החמישי משמאל, כן, את ממשיכה שם עד הסוף. שניה, איזו? 1, 2, 3 או 4?"
ככה זה ביום הראשון של הלימודים, יש יותר מדי תלמידים ומורה אחד שיעזור. אני כבר הצעתי להנהלה לחלק מפה לכל תלמיד, כדי למנוע את האנדרלמוסיה הזאת. ואם לא מקבלים אותה, אז לפחות למצוא מורה עם יותר סבלנות…
"סליחה, אממ… את יכולה לנווט אותנו לכיתה י' 3?" נערה עם שיער חום גולש וחולצה קצרה לבנה פנתה אלי.
"את? שם, יש מסדרון, ואז מייד יש התפצלות, תפני שם עד הסוף. הכיתה השמינית מצד ימין,יש ממול את חדר המורים, תוכלי לזהות אותו." אמרתי, כמעט בדקלום.
"טוב, תודה" היא פנתה אל ילד שהיה דומה לה והם הלכו.

"שקט, תלמידים! אני המחנכת שלכם. בואו נעשה היכרות" נכנסתי לכיתה בצעדים מהירים וניסיתי לחייך חיוך נחמד.
"קדימה, אתה שם. כן, אתה. תתחיל" ציוויתי.
"מה להגיד?"
"שם, שם משפחה, מגורים ו- תחביב" המצאתי.
"טוב, אז אני מלקולם רובינס, אני גר בניו ג'רזי איפה שהוא ואני אוהב כדורגל"
"יפה, יפה. הבא בתור"
"היי, אממ… אני דיאנה אני גרה בניו ג'רזי ואני אוהבת לעשות כל מיני דברים."
"טוב, דיאנה, את יכולה לפרט?"
דיאנה נעמדה. "אני דיאנה ג'ורדן וקוראים לי על שם דודה שלי שאני חושבת שהיא הייתה קרויה על שם האלה דיאנה,- שהיא אלת הבתולות, הציידת והירח הרומית, אחותו התאומה של אפולו, שהוא אל השמש. אני גרה בטאקהו רואד מספר 899 שבניו ג'רזי שבארצות הברית, שביבשת אמריקה, שבכדור האר…!"
התחלתי לאבד את זה.
"אני אוהבת לעשות הרבה דברים כמו למשל- שופינג, לרקוד, לשיר ומשחקי כדור. הסרט האהוב עלי הוא לשבור את הקרח- שהוא סרט פנטזיה מוזיקלי-קומי אמריקאי, בהנפשת אולפני ההנפשה של וולט דיסני מ-2013. הסרט בוים על ידי-"
הבטתי סביבי.
"תודה רבה דיאנה" נעמדתי.
"אני רואה שיש לנו תלמידים חדשים. נא לעמוד ולהציג את עצמכם"
חמישה נעמדו.
"קדימה, אתה שם. כן, אתה. תתחיל" ציוויתי.
"מה להגיד?"
"שם, שם משפחה, מגורים ו- תחביב" המצאתי.
"טוב, אז אני מלקולם רובינס, אני גר בניו ג'רזי איפה שהוא ואני אוהב כדורגל"
כל הכיתה גיחכה.
"שקט!"
הצבעתי על ילד ג'ינג'י. "עכשיו אתה"
"אני מיילס היגס, אני גר בבית ואני אוהב לא להיות בבית הספר"
טוב, למדתי דבר אחד, יש פה ילד שצריך חינוך ועבודה קשה.
"הבא בתור"
"היי, אני לוסי אוונס אני גרה בשכונת 'שורת הילס', ואני אוהבת לשיר."
הקול שלה באמת היה יפה אז ניסיתי לא לחשוב איך הוא כשהיא שרה.
"הלאה!"
"אני אנג'לינה אדג'קום, אני גרה ליד מיילס ואני אוהבת לצאת עם חברים."
"היי, אני ליאו, אני אח של לוסי, ואני אוהבת לעצבן את אחותי." הוא העיף מבט באחותו.
לוסי החמיצה פנים.
"אז אני מניחה שאתם תאומים?" שאלתי בלי להתעניין באמת.
"כן" הם ענו פה אחד.
'אז עכשיו יש לנו שני זוגות תאומים בכיתה.' חשבתי לעצמי ונאנחתי. התאומים פלינט הם עושי צרות מומחים. אם הייתי צריכה להכתיר את התלמידים הכי מופרעים בעולם הם היו זוכים בטוח במקום הראשון…
"אוקיי, אני אביגיל בלצ'לי ואני אהיה המחנכת שלכם השנה. אני רק אוסיף מספר כללים ואז נצא לטקס פתיחת שנת הלימודים." אמרתי
כלל מספר אחד- אין בכיתה איחורים! ומי שמאחר, נשאר בחוץ" העפתי מבט נוקב לעבר דמלזה בראון, שכולם מכירים אותה בתור ילדה מאחרת.
"כלל מספר שתיים- אתם כבר בכיתה י', אתם כבר גדולים, אני מצפה מכם להראות בגרות"
"אבל המורה," דניס פלינט התפרץ, "כל שנה אומרים את זה אפילו לכיתה ב'. זה לא רציני!"
"נכון!" אמר התאום שלו, ג'קי "ואז כל הצוציקים הקטנים חשים ת'עצמם. יותר מידי!".
"כלל מספר שלוש- לא מתפרצים לדברי המורה!" אמרתי בטון מאיים.
"כלל מספר ארבע- ניתן לצאת בהפסקות אל מרכז הקניות הסמוך, אך לא מחוץ לו!"
נשמע רחש התרגשות בכיתה. עד כיתה ט' אסור לתלמידים לצאת מהטיילת, ורק מכיתה י' מותר להם.
אני דווקא חושבת שכולם מחכים לשלב הזה בגלל הקנאה בכיתות הגבוהות…
"כלל מספר חמש- אסור לעשות שטויות או טריקים לכולם, בכל מקום ובכל זמן. באחד באפריל תוכלו לעשות רק טריקים שאני אסכים להם." כיוונתי את דברי לתאומים הפלינטים, שהיו מרבים לעשות שטויות, כגון לעבור על החוקים…
"אלו הכללים, מי שיפר אותם ימצא את עצמו בחדר ההמתנה של המנהל לפני שיספיק להמציא תירוץ למעשה. ועכשיו,נצא לכיוון האודיטוריום של בית הספר, לטקס פתיחת שנת הלימודים."
כל התלמידים קמו בלחשושים מרובים ויצאו באיטיות מהכיתה…

נ.ב- את הסיפור אני לא כותבת לבד אלא עם עוד חברה וכל התודות מופנות גם אליה