חייה של נערה מקסיקנית פרק 7

"וואו" זאין אמר ובחן את גופי יותר מידי
"הפרצוף שלי פה זאין" אמרתי וצחקתי והוא צחק איתי.
"האם יורשה לי עלמתי" אמר והושיט לי את ידו
"כמובן אדון זאין" צחקתי ואחזתי את ידו,רונה הסתכלה אלינו ואמרה "אתם זוג מושלם"
"תודה" אמרנו שנינו והסמקנו קלות,היא עלתה לחדרי ונעלה אחריה את הדלת.
אני וזאין יצאנו ומכונית הספורט השחורה שלו חיכתה בחוץ.
התיישבנו במושבים והוא קשר סרט לעיניי "למה קשרת סרט מסביב עייני?"
"זה הפתעה ולא אני לא הולך לגלות לך" אמר זאין,"בסדר בסדר" אמרתי.
הנסיעה הייתה ארוכה,הרגשתי שנסענו במעגלים "זאין אנחנו נוסעים במעגלים?"
"אמרתי שזה הפתעה" אמר והשבתי לו "אז מתי נגיע?"
"בעוד שנייה….עכשיו הגענו" אמר ועזר לי לצאת מה המכונית.
הוא הסיר את הסרט מעיניי ואמר "הפתעה",נשמתי נפסקה לרגע וכאשר חזרתי לנשום
אמרתי "זה מדהים","אהבת את זה?" שאל אותי זאין ועניתי "אהבתי זה לא שאלה,אני מתה על זה זאין" חיבקתי אותו והוא צחק.
זה היה חדר ענקי אם נרות רחניים לכל החדר ובאמצע היה שולחן לבן גדול אם וורדים לבנים ואדומים ותזמורת שכללה כינור,פסנתר,תופים,צלו,גיטרה וסקסופון.
ניגשנו לשולחן הגדול והתיישבנו,מלצר ניגש אלינו והביא לי ולזאין תפריט.
זאין הזמין כבד אווז אם רוטב רימונים ולבסוף עוגת שוקולד ואני לעומת זה הזמנתי סטייק מדיום אם סלט בצד ולבסוף פאי דובדבנים אם קצפת .
לאחר שהלך למטבח אני זאין דיברנו,"המקום הזה כל כך יפה זאין" אמרתי וזאין אמר לי
"הוא המקום האהוב עליי בגלל הנוף אבל עדיין הוא לא משתבע ליופייך"
הסמקתי והרגשתי זרם בכל גופי בגלל מה שאמר זאין.
"תודה זאין" אמרתי והסתכלתי לתוך עיניו המהפנטות ביופיים והוא חייך אלי חזרה.
המלצר ניגש אלינו בשנית כדי למזוג לנו יין ,זאין לקח יין לבן והמלצר שאל אותי "יין לבן או אדום
גברתי?" עניתי ל "יין אדום" והוספתי לבסוף תודה והוא קד קידה והלך להביא את היין שלנו.
בנתיים אני וזאין רקדנו טנגו לצלילי המוזיקה והא נראה מהופנט מאיך שרקדתי בחושניו רבה אך תמימה.
לאחר שסיימנו התיישבנו במקומנו כשה המלצר ניגש אלינו שמתי לב שזה מלצרית וחשבתי לעצמי כנירה הם עשו החלפה.
היא ניגשה אלינו והגישה לזאין את האוכל והביטה בו במבט מפלרטט ולאחר מכן כשבאה להגיש לי
את האוכל היא אמרה לי "הנה האוכל שלך…כלבה בוגדנית."
"איך קראת לי?" נשמתי הפסיקה כאשר גיליתי שמי שאמר זאת הייתה ……..נטשה
"נטשה מה את עושה פה?" שאל אותה זאין.
"חברות שלי אמרו שבאתה אם הכלבה המקסיקנית הזאת" אמרה נטשה
"נפרדנו אבל נטשה…." אמר זאין ונטשה התחילה להימרח אליו.
"לא נפרדנו פשוט רבנו" אמרה ובאה לנשק אותו .
"אנה את רשאית ללכת את לא רצויה" אמרה והסתכלה אליי במבט זדוני
"אנחנו באמצע דייט אז את יכולה ללכת..?"
"מתוקה הוא בחיים לא היה יוצא אם מישהו זולה כמוך והכל היה סתם תעלול הוא בחיים לא יאהב אותך…"
קמתי במהירות ולקחתי קנקן מים קפואים ושפכתי עלהם ואמרתי "דבר ראשון אני בחיים לא היה נערה זולה כי התפקיד תפוס עלידך ודבר שני לכו שניכם לעזאזל."
יצאתי בריצה מהמסעדה והזמנתי מונית כאשר זאין בא מאחורי
"זה לא מה שאת חושבת זה לא תרגיל…."
"שהיה לך כל טוב הם הכלבה הזו זאין" אמרתי ונכנסתי למונית.
המונית לקחה אותי לביתי וכאשר הגענו נכנסתי לביתי וראיתי את רונה רצה אליי בוכה
"מה קרה רונה?" שאלתי והיא אמרה "ההורים שלי…..מתו בתאונת דרכים עכשיו…."