חייה של לונה -פרק 5- ספיישל!!! חלק ב'

"אני כריס דרך אגב.." הציג את עצמו בפני הבנות.
"אההההה!!!" צעקה באושר ופתאומיות קריסטי. "אז אתה כריס?! לונה לא מפסיקה לחלום עלייך!!!" אמרה בלי בושות!!! כריס החל לחייך בכמעט מבוכה וסובב את ראשו להביט בי, שכמובן הייתי כל כך אדומה מבושה!!!!!!!
לילי הצילה אותי ושינתה נושא. "לקחתי לך שיעורים מאתמול… דווקא חבל שבדיוק בבוקר נפצעת, קרו כמה דברים מצחיקים ומביכים לבריטני עם ג'ונתן.." אמרה בחצי חיוך. השבתי במהירות *כאילו* שכחתי מה קריסטי הרגע חשפה:
"אהה.. כן חבל שפספסתי.. ותודה על השיעורים!" אמרתי בחיוך לחוץ. "על לא דבר. השארתי לך אותם בחדר שלך." אמרה לילי.
—— שתיקה—–
"טוב לונה, תרגישי טוב! אנחנו הולכות להתארגן למסיבה שתהיה היום…" הצהירה קריסטי ביובש.
"תרגישי טוב." אמרה לילי. "תרגישי טוב…" אמרה בלחישה צ'לסי. הן הסתובבו ועשו כמה צעדים לכיוון הדלת.
"רגע?!?!?!?!" צעקתי לעברן.
הן נעצרו והסתובבו לכיווני. "מה?" שאלה קריסטי באדישות. "גם אני רוצה!!!!" רטנתי כמו ילדה קטנה. כריס צחק (אלוהים יעזור לי!!!).
"טוב, אז אני אשאיל לך כמה בגדים אם תשתחררי מפה והרגל שלך תרגיש יותר טוב, תוכלי להצטרף.." אמרה קריסטי בחוסר סבלנות.
"טוב, בסדר!.." אמרתי בעצבנות והבנות נעלמו… נשארנו רק כריס ואני…(!)
"אז.." התחיל כריס בחיוך מסוקרן.
בבקשה בבקשה בבקשה!!!!!! רק שלא ידבר על זה! רק שלא ידבר על זה!!!
"מסתבר שלא דמיינתי שקראת בשמי מתוך שינה. את ח-ל-מ-ת עליי." אמר בחצי שאלה ובנימה מתגרה.
הוא היה חייב לדבר על זה?!
"אמממ…" גמגמתי.. "מה זה משנה?!" אמרתי במבוכה מעורבבת בעצבנות ושילבתי את ידיי (ממש כמו ילדה קטנה!).
הוא צחקק לעצמו. הרמתי את עיניי והסתכלתי לתוך עיניו (שהיו מושלמות דרך אגב!!!). הוא התקרב אליי ורכן קצת, הוא שם את יד אחת על המשענת של המיטה שלי. הפרצוף שלו היה כל כך קרוב אליי שהרגשתי את נשימתו על שפתיי. היה לו ריח ממש מתוק ונעים! אלוהים!!!!!!!
"לא נורא נסיכה…" (OMG!!!!!) "גם אני חולם עלייך." אמר בקול חלש וקרץ לי •_^.

○_○ !!!!!!!!!!!

~המשך יבוא~ עאעאעאעא תהנו!!!!!!!!!!!