חייה של לונה -פרק 5- ספיישל!!! חלק א'

השעה הייתה מוקדמת בצהריים. יכולתי להריח את הפרחים הרבים. השמיים היו בצבע תכלת והדשא היה ירוק. הבטתי לפניי וראיתי את כריס. כל כך יפה, כל כך מושלם! עיניו הבהירות חייכו אליי, ובשילוב של החיוך המשגע שלו, כמעט נחנקתי! האוויר הצח היה כל כך נקי. כריס לבש בגדים חגיגיים בצבע לבן. גם אני לבשתי שמלה יפיפייה באותו הצבע. השמלה התעופפה ברוח הנעימה שנשבה. מראנו היה כאילו היינו חתן וכלה. כמו "זוג יונים" לבנות המלאות באהבה. הוא פרש את ידיו ואני מיהרתי אליהן. הוא חיבק אותי חזק. "כריס…" אמרתי. הוא רכן אליי ונישק אותי. השפתיים החמימות שלו פשו-…*צוויץ* *צוויץ* *ציוץ* *ציוץ*!!! פתאום באו ציפורים גדולות ורבות והתחילו לצייץ את מזמורם! הם היו כל כך קולניות ורועשות!! 'סתמו כבר!!!!' חשבתי לעצמי!!, 'תשתקו!!! שקט!!!!!!!!!!'

"לונה.." זה היה קולו של כריס. "לונה תתעוררי.." הקול שלו נשמע כל כך עמום ומוזר. "לונה!…"

"אהה מה?!… לא נגעתי בגלידה.." מלמלתי…
כריס צחק ואמר:" לונה תפסיקי למלמל דברים, קומי!". פתחתי את עיניי. כריס ישב על כורסה לידי. התרוממתי מעט על מיטת המרפאה. השעה הייתה לפנות בוקר, מה שמסביר את הציוצים אבל.. הבטתי לכיוון החלון בעצבנות, ממש התאכזבתי לגלות שרק חלמתי…

"למה הפרצוף הזה?" שאל פתאום כריס. "איזה פרצוף?" עניתי, מופתעת.
"את נראת מאוכזבת ממשהו…" אמר בהיסוס. ואוו, הוא קורא מחשבות או משהו?!
טוב שכושר האלתור שלי די מצוין! "מה? אממ.. לא אני פשוט מעדיפה לא להישאר פה במרפאה.." אמרתי. "לא נורא," אמר כריס. "האחיות משגיחות עלייך, ו.. וגם אני… האמת שבאתי לכאן בערב ונשארתי לישון פה." אמר כריס במבט קצת נבוך.
הסמקתי. איזה מתוק!!!! הוא דואג לי כל כך…!!! –הציפורים האלה לא שותקות- ואז נזכרתי…. "אממ.. כריס.." אמרתי בשקט. "כן?" שאל. "למה הערת אותי? ז"א השעה עדיין מוקדמת נכון?.. והיום גם יום שבת אז…" היססתי..
"אהה.. כן, אני ישנתי ואז התעוררתי, ז"א חשבתי ששמעתי אותך קוראת לי, אז התעוררתי.. ואח"כ עשית פרצופים מוזרים, שאותי הצחיקו מאוד…"
*אוי לא!!*
"וגם אז את היית מעוצבנת על הציפורים? נראה לי… אמרת להם לשתוק או משהו.." הוא צחק…
חייכתי במבוכה…
אני לא מאמינה ששוב עשיתי את זה!!!!!!! תודה לאל שהוא לא בטוח אם קראתי בשמו או לא!!! איזה פדיחות!!!!!!!!!! טוב נו זה לא באשמתי! אני לא בדיוק שולטת בזה! פעם אחת חלמתי חלום מזה מצחיק שבו אני עומדת באיזה פארק ורוקדת לשיר "אייס בייבי" ומתפקעת מצחוק תוך כדי! אני התעוררתי בזמן שצחקתי גם במציאות… או בפעם ההיא שחלמתי שקלי עצובה אז באתי ללטף לה את הלחי, התעוררתי וראיתי שאני אשכרה הרמתי יד וליטפתי את הקיר שלצידי… ^_^ צחוקים!!!!

"הציוצים הפריעו לי לחלום.." הסברתי בחיוך.
הוא חייך. אחחח!! כואב לי רק מהחיוך שלו!!!! תדמיינו את החיוך הכי מושלם בעולם!!! של כריס יותר מושלם מזה!!!
"על מה חלמת?.. לא משנה, את נראת עייפה… תחזרי לישון אני לא יעיר אותך…" אמר בקול חלש.
בדיוק אז שמתי לב שפיהקתי. חייכתי אליו ואמרתי: "לילה טוב… בערך..".
"לילה טוב," הנחתי את ראשי על הכר והתחלתי להירדם. "וחלומות מתוקים נסיכה שלי..".
אמממ… נראה לי שאת החלק האחרון דמיינתי אבל לא יכולתי להמשיך "לחקור", העייפות הייתה כבדה מידי ושקעתי בשינה עמוקה…

"לונה!!!!" אוף!! מי מעיר אותי עכשיו?!?!?! זזתי במיטת החולים והרגל שלי כאבה ברמות!!! הראש קצת פחות אבל הקרסול שלי… עדיין לא ראיתי אותו מאז שהאחיות טיפלו בו.. ז"א לא ראיתי אותו במצב חריג בכלל.. אז מעניין איך הוא מראה עכשיו…
"ממממהההה?!" נאנחתי… |> <| *בווווווזז!!!!!*
/ 3 \
"לונה!!! >< קומי כבר!!" קראה קריסטי…
"תני לה לישון." אמר כריס בשקט.
פתחתי את עיניי בעייפות וראיתי את קריסטי במרחק 2 ס"מ ממני. נבהלתי.
"אהה!" צעקתי. קריסטי צחקה והתרחקה… "סליחה שהבהלתי אותך." אמרה בחיוך ציני. ברור שהיא לא התכוונה לזה…
קמתי לישיבה ונאנקתי. הכאב היה בלתי נסבל!! כריס הבחין בזה, הוא קם מהכורסה, התקרב אלי ושאל מודאג "את בסדר? מה כואב לך?".
"הקרסול.." עניתי.
לבשתי כותונת ארוכה ולבנה. האחיות כנראה החליפו לי בגדים בזמן שהייתי מחוסרת הכרה. הורדתי את השמיכה מעליי וראיתי שהקרסול שלי היה חבוש בתוך מגף מרופד. כופפתי את רגלי קרוב אלי כדי לבחון אז המגף מקרוב. "אל תגעי.." אמר כריס. לפתע נשמע קול חדש שלא זיהיתי זו הייתה אחת האחיות שטיפלה בי. היא אמרה:"המגף נועד לשמור לך על הרגל. ניתן לך עוד קצת תרופות שישכּכוּ לך את הכאבים, ואולי תוכלי להשתחרר כבר הערב."
"יופי!!!" קראה קריסטי. גם צ'לסי ולילי היו איתה. הן שמחו.
"עכשיו אני לא אצטרך לישון לבד!" אמרה בשמחה גדולה קריסטי. "הרגשתי נורא במחשבה שתשני את לבד פה במרפאה." נזכרה בי פתאום והמשיכה.
"האמת.." אמרתי והבטתי בכריס "אני לא הייתי לבד."
כריס השלים את המשפט שלי ואמר:"אני נשארתי לישון פה ולשמור עלייה. אני כריס דרך אגב.." הציג את עצמו בפני הבנות.