חייה המיוחדים- פרק 7

פרק 7~

יום למחרת..
סיפרתי להן. אפילו מה שקרה עם הארי, לורל ודאינה הם כמו המשפחה שלי.
אז, עוד לא ידעתי עד כמה זה יהיה נכון.

* * * * * *

"אוי אלי…" נאנחה דאינה לבסוף "תרצי להישאר פה לכמה ימים?"
הזדקפתי "אני… אני יכולה?"
"ברור שאת יכולה!" קראה דאינה.

הלכתי עם לורל לבית שלי, לקחת את הדברים שאני יצטרך בימים הקרובים.
פתחתי את הדלת ומצאתי את עצמי עומדת מול אמא, פנים מול פנים.
"אני…. אני ישנה אצל לורל כמה ימים." אמרתי.
אמא הביטה בהפתעה מהולה בכאב "את מדברת!"
היא כנראה נזכרה בסיבה שאני מדברת.
"אני מדברת."אמרתי.
אמא חשבה קצת ונתנה לי כרטיס, הכרטיס רופא שלי.
"למקרה שתרצי לבדוק את זה בזמן שתיהי אצל לורל." היא אמרה.
לקחתי את הכרטיס ועליתי לחדר שלי, לקחת את הדברים.
לקחתי בגדים, דברים לבצפר, כלי רחצה, לפטופ, פלאפון, מפתחות ועוד כל מיני.
רציתי לצאת מהחדר, אבל נעצרתי ליד התמונה, התמונה שכל כך חשובה לי.
עצמתי עיניים ונזכרתי בפעם המיליון באותו יום, באותו יום ששינה את החיים שלי.