חייה המיוחדים- פרק 4

ואז שירה נכנסה לכיתה "תתרחקי ממנו!" היא צרחה.
הבטתי בה מופתעת, ואז קלטתי. שירה. הארי. שירה והארי ביחד.
לקחתי את הלוח והטוש וקמתי, אבל הארי תפס לי ביד.
אולי בכל זאת הם לא ביחד?
" למה שהיא תתרחק ממני?" הוא שאל.
שירה חשבה לרגע ואז לחשה " כי אני אוהבת אותך" וברחה
הייתה דממה, ואז היה צלצול וכולם נכנסו לכיתה. התיישבתי במקום שלי, מאחורה, לבד.

שירה לא הגיעה לשיעור הראשון וגם לא לשיעור השני.לא הייתי מרוכזת בכלל.
המחשבות התרוצצו לי בראש. הם ביחד? הם לא ביחד? איפה שירה? שירה אוהבת את הארי? בגלל זה היא שונאת אותי? והכי חשוב: מה הארי חושב עלי?
"אלי!"
הרמתי את הראש בהפתעה. זאת הייתה המורה.
"המנהל קורא לך"

"המנהל קורא לך"
לקחתי את הטוש והלוח שלי ויצאתי מהכיתה. למה המנהל קרא לי? עשיתי משהו רע? מתי?
דפקתי בשקט על הדלת של המנהל. "יבוא" הוא אמר. נשמתי עמוק ונכנסתי.
"אה אלי… שבי בבקשה" אמר והצביע על אחד הכיסאות. התיישבתי וניסיתי להראות רגועה.
המנהל נעמד והתחיל להתהלך סביבי, כמו כריש. לפי השרירי לסת המתוחים שלו, הבנתי שמשהו לא בסדר. זה עוזר לפעמים לדעת לקרוא אנשים.
ואז הוא נעמד מאחורי ואמר בשקט, בקול נמוך " אלי לוסון, האם את יודעת משהו על היעלמה של שירה מריאל?"

**********

קפאתי במקום. להגיד את האמת? לשקר? שירה נעלמה? למה?
"אולי מישהו אחר יכול לעזור לך?" הוא שאל. הנהנתי.
"הארי" כתבתי על הלוח.

כעבור 2 דקות הארי כבר ישב לידי. הוא הביט בי והרגשתי נורא. לא הייתי צריכה לערב אותו.
" אתה יודע משהו על היעלמה של שירה מריאל?" המנהל שאל בנוקשות.
הארי התקשח. הוא קפץ שפתיים והשרירים שלו נמתחו. ממש יכולתי לראות את גלגלי השיניים מסתובבים בראש שלו.
"שירה?" הוא אמר באגביות " אני לא בטוח."
" ספר לי" אמר המנהל והתיישב. הצבע אזל מפניו. מה הוא יגיד?
הארי נשם עמוק " אני ואלי ישבנו ודיברנו. שירה…. טוב, היא די הציקה לאלי לפני."
הוא ראה את זה?
"ו…. היא הקניטה אותה, אז גוננתי על אלי" הוא המשיך " ואז היא אמרה משהו וברחה. זהו, זה כל מה שאני יודע." הוא אמר.
" זה הכל?" המנהל שאל.
" כן אדוני"
המנהל בחן אותנו. "תוכלו לצאת לחפש אותה? אוכל לשחרר אותכם, רק תיהיו זהירים." המנהל אמר.
הרמתי את הראש בהפתעה והארי הנהן.
יצאנו החוצה.
"אני מצטערת שעירבתי אותך בזה" כתבתי על הלוח.
הוא…..