achinoam123
אני מתנצלת מראש, אני כתבתי את הסיפור עם בת דודה שלי ולא ידעתי שהשמות מכמעט מלאכים, הייתי משנה, אבל זה כבר שיהיה קשה אז אני מוותרת מראש.
~מקווה שאהבתם!~ :)

חיזיונות ובתי יתומים פרק 2 – הבת של השטן

achinoam123 25/03/2012 698 צפיות תגובה אחת
אני מתנצלת מראש, אני כתבתי את הסיפור עם בת דודה שלי ולא ידעתי שהשמות מכמעט מלאכים, הייתי משנה, אבל זה כבר שיהיה קשה אז אני מוותרת מראש.
~מקווה שאהבתם!~ :)

ידעתי שהיום שלי נורא עוד בבוקר כשאבא שלי התקשר, העניין הוא שלאבא שלי אסור להתקשר.
"איך נתת לזה לקרות?!" צעק לתוך הטלפון.
"למה אתה מתכוון?" שאלתי.
הייתי עוד מטושטשת מאוד משינה, עבר המון זמן מאז שישנתי במיטה רכה ונעימה. גרתי תמיד ברחוב. עד שניקו מצא אותי והביא אותי לבית יתומים, הכי פינוק שלי בשינה זה היה עם הייתי מוצאת ספסל ואם היה לי מזל הייתי מוצאת שמיכה, אבל זה לא קרה הרבה.
"איפה השרשרת שלך?!" שאל.
הסתכלתי מסביב בניסיון למצוא את השרשרת. שיט. היא באמת לא הייתי שם. ואז מצאתי אותה, היא הייתה על הרצפה ושלושה לבבות היו פתוחים.
"אוי לעזאזל מישהו שיחק בה!" נאנחתי והרמתי את השרשרת מהרצפה.
טעיתי, היו ארבע לבבות פתוחים. הוא הולך לרצוח אותי, מטפורית כמובן, אם כי הוא בהחלט יכול לעשות את זה בקלי קלות.
"למה לא ישנת איתה?! ידעתי שאסור לתת לך לשמור עליה!" אמר בתסכול.
"אני מצטערת אבא! אבל גם בפעם שעברה שישנתי היא נפתחה וגם אז אמרת לי לא לישון איתה!" אמרתי. "תקשיב כנראה אללי שיחקה לי בשרשרת כשישנתי. אני אכניס חיים חדשים לתוך השרשרת אבל תרגיע! אני יודעת גם שאתה זה ששלח את ניקו אליי שיכניס אותי לבית יתומים אז זה לא בדיוק אשמתי!"
"לא היה לי נעים שאת לבד וברחוב כל הזמן אז שלחתי אותו עליך." שמעתי מנימת הטון שלו שהבכתי אותו עכשיו. מגיע לו. "אבל לא מגיע לי תודה על זה?" שאל.
"כן נו טוב, תודה." אמרתי.
אני חייבת להודות שבאמת שמחתי שיש לי בית לגור בוא. לא גרתי בבית מאז שאמא שלי מתה וזה היה כשהייתי בגיל 6.
"טוב אני צריך לנתק, תכניסי חיים חדשים לתוך השרשרת ושאף אחד לא יגע בשרשרת חוץ ממך! שימי אותה במקום שאללי לא תגיע עליו!" אמר והשיחה התנתקה.
וואו. אפילו עונש לא קיבלתי. כנראה הוא ביום טוב.
אני חושבת שמגיע לכם הסבר לא?
אז ככה:
עד גיל 6 חייתי חיים נורמליים, עד כמה שאפשר עם אמא שלי ומי שחשבתי שהיה אבא שלי.
בגיל 6 אבא שלי הגיע הביתה בפעם הראשונה ביום הולדת שלי.
אני זוכרת את בבירור את השיחה ש אמא ואבא שלי כשחשבו שלא שמעתי:
"לא היא קטנה מדי!" אמא שלי צעקה.
"אבל טניה, את ידעת שהיום הזה יגיע עוד כשסול נולדה, אני הזהרתי אותך."
"אני יודעת, אבל למה בגיל 6? זה גיל קטן מדי." השיבה.
"זה הגיל שבוא כל ילדי מתחילים לשמור חיים." אמר.
"טוב אבל את מסביר לה, ברור?!" אמרה בהחלטיות.
נשמעה אנחה ואז אמר:" ברור"
ועכשיו אני יודעת את כל האמת.
אני סול, אני בת 14 ואני הבת של השטן.


תגובות (1)

וואו אחיש מה זה הבת של השטן ?!?!?!?!!?
וקיי אני מבינה למה אבא שלה נתן לה לישון ברחוב כי הוא השטן
מסכנה טוב תמשיכי אחיש.. :)

26/03/2012 14:54
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך