חיוך מזויף – פרק ראשון

"בוקר טוב" אחותי אמרה לי
"בוקר טוב" אמרתי לה בחזרה..
גילי זאת האחות האהובה עליי, היא היחידה שנחמדה אליי כל השאר מתייחסים אליי כמו אל זבל..
הסתכלתי בחלון וראיתי גשם, פתאום הרגשתי כל כך קר, היה לי עור ברווז
אמא שלי נכנסה לחדר ונראתה מבוהלת "הכל בסדר, אלמוגי ? את נראית חיוורת "
לא הבנתי מה נכנס בי , פרצתי בבכי נזכרתי בכל הפעמים האלה איך נכנסתי לכיתה והסתכלו עליי מוזר. איך תמיד הרגשתי שונה, איך כולם התחברו ורק אני נשארתי בצד, איך בהפסקות שכולם מסתובבים ביחד אני נועלת את עצמי בשירותים.
אמא שלי מאוד אוהבת אותי, למרות שיש לה המון ילדים היא מתייחסת אליי המון לעומת אבא שלי שבכלל לא שם עליי.
אמא שלי חיבקה אותי והרשתה לי לא ללכת היום לבית ספר, חזרתי למיטה.
קמתי בצהריים מסביב למיטה שלי ראיתי המון ילדים צוחקים לא הבנתי מה קרה, ראיתי ביניהם את נופר אחותי.
אני ילדה מאוד ביישנית , ניסיתי לדבר אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה, כל המבטים שלהם דיברו.
הרגשתי מוזרה, תמיד ידעתי שאני כזאת אבל הפעם זה כאילו הודגש לי .
"מה קורה פה ? " אבא שלי נכנס לחדר ונראה עצבני
ילדה לא מוכרת ענתה לו.
" אדוני, צריך לשים סוף למעשים של הבת המגעילה שלך"
נלחצתי
אני מגעילה ? מעשים ? מי זאת ועל מה היא מדברת ?
מילמלתי "מה ? "
לקחתי את הטלפון ונכנסתי לפייסבוק ראיתי מלא פוסטים עליי
אלמוג הכלבה
להעיף את אלמוג
אלמוג תברחי מהארץ
אלמוג שונאים אותך
ועוד מלא כאלה
לא הבנתי מה עשיתי רע, אף פעם לא שנאו אותי אי אפשר להגיד שאהבו אותי אני הייתי סוג של ילדה בלתי נראית שאף פעם לא קשורה לשום דבר.
אחותי נופר לקחה אותי לצד ושאלה אותי "למה עשית את זה ? "
"עשיתי מה ? "
היא דחפה לי טלפון לפנים
" מזכיר לך משהו ? "
" מה את חושבת בכלל ? את יודעת כמה זה עולה ? מצאתי את זה בתיק שלך "
היא זרקה לי מבט כועס ופלטה " גנבת "
ואז הילדה הלא מוכרת ירקה לי לפנים
וכולם הלכו
פרצתי בבכי