חטיבה למהה הגעעתת?? 8

נכנסתי לכיתה עם חיוך אך לרוע המזל הוא ירד. אז אתם בטח שואלים למה?..
נכנסתי לכיתה וחבורה ענקית של בנים ישבו על איזה 4 שולחנות ופתאום משומקום
דן אומר צורח בכל הכיתה, שאלללללללללללווםםם למגמגמתת.. כל הבנים התחילו לצחוק ורציתי לבכות,
אבל לא רציתי מולם. שמתי את התיק בשולחן שבחרתי ויצאתי במהירות מהכיתה.. הלכתי לכיוון
הדלת ובאתי לצאת..
גם מגמגמת וגם בכיינית? זה שילוב בכלל? דן אמר
הסתכלתי אליו ורציתי לומר לו שתוק, תראה את השיער שלך צבעוני !אחד וורוד אחד צהוב, אולי אני מגמגמת אבל לפחות לא דומה לאיגואנה..
אבל לא היה לי אומץ..
הסתכלתי אליו והלכתי משם..
הלכתי לכיוון המדרגות, רציתי לראות את אסתר ורותם אבל מישהו עצר בי.
חכי אמר.
הסתובבתי וראיתי את רן
* על דמותו של רן..
רן הוא גם היה איתי ביסודי, היינו ידידים ממש טובים יותר ממה שאני ואור היינו..
אבל השנה שהגענו לחטיבה אנחנו כבר בקושי מדברים.
ישלו שיער בלונדיני ,הוא גבוהה,רזה ,יש לו עיניים חומות אבל בהירות בהירות (הוא חתיך) וביסודי היינו חברים.
*חזרה לסיפור*
חכי, אמר רן
הסתכלתי אליו
אל תתני לו להעליב אותך, הוא סתם חש. הוא אמר לי
תודה חייכתי אליו חיוך קטן
הוא החזיק לי את היד ואמר: יובל אני לא יודע מה קרה, לפחות בנינו,אני מתגעגע לשטויות שלנו, לצחוקים שלנו, והכי לימים שהיינו חב
הצלצול קטע אותו והוא לא הספיק להגיד לי את מה שהוא רצה, אז הוא ביקש שבסוף היום אני יבוא לשער והוא יחכה לי שם..