חטופות פרק ראשון
יש לי חיים קשים,תמיד מציקים לי,יותר מעצבן שאין לי חברים.היום בבוקר אכלתי ארוכת בוקר וצחצחתי שיניים,עליתי לחדרי,ושעמתי ילדים צוחקים,פתחתי את חלוני וראיתי את אחותי הקטנה,קרא לאחותי מירי,
חמודה היא בת 7, עינייה היו בצבע קשת שעריה היו בצבע בלונד.היא אהבה תוכנית,ושם התוכנית הייתה נראה לי עם המילה חיפושית…אז היא שיחקה כמו בתוכנית שלה.וגם היה שם את אחי הקטן בן 4,קראו לו גונתן,עינו היו בצבע תכלת,שערו היה בצבע שחור,קיצר הוא היה נדיר,הוא שיחק עם הכלב שלי פונץ'.יש לי שני כלב בן ובת לבן קוראים פונץ' ולבת טיקי.כשחשבתי על טיקי נעלה על פני חייוך טיפשי.כשהייתי בעולם שלי (זאת אומרת במחשבות שלי) שעמתי צעקה.החייוך הורד מפני.
ורצתי לקחת את הכלב שלי את מירי ואת גונתן,כשירדתי לא ראיתי את מירי,אמרתי לכלבים ולגונתן להשאר בבית לנעול את הדלת ולרוץ לאמא ואבא.וכך הם עשו,בינתיים חיפשתי את מירי בכל החצר ולא מצאתי אותה.די נלחצתי באותו הזמן.בכיתי,אמרתי בליבי אני לא מאמינה שזה קורה לי,שאלתי את עצמי:אולי הילדים שמציקים לי חטפו אותה.. לא זה לא הגיוני איך הם יוכלו.
פתאום שמעתי עוד צעקה אבל של בן.רצתי בכל כוחתי למטבח.ראיתי רק את אמא את אבא ואת הכלבים,אני לא מאינה צרחתי.הם לקחו את גונתן.אמא אמרה בלחש ובעצב:גונתן עלה למעלה כדי להביא מזון לכלבים,ופתאום שמעתי צרחה,אמרתי לאבא שיראה מה קרה וכשאבא חזר הוא אמר שהוא לא ראה אותו בשום מקום.אנישאלתי בבכי אתם מוותרים? אמא אמרה:ילדתי אנו זקנים אנו לא יכולים לזוז…צרחתי בבכי ובכעס הם ילדכם,אתם רוצים שבסוף יהרגו אותם?!!
אבא הרגיעה אותי,זה לא ניחם אותי.המשכתי לבכות.אמא אמרה ילדתי עכשיו חצות לכי לישון.
אמרתי לה.רק עם תישנו איתי.. אבא שאל:את מפחדת ילדתי? אמרתי כן.אמא ואבא חייכו ואמרו טוב נבוא איתך.וברור שגם פונץ' וטיקי באו.כלום ישנו מחובקים כך שלא יחטפו אף אחד.
אבל זה לא עזר הם חטפו אותי.בבוקר שהתעוררתי.
פתחתי את עייני ולא תאמינו את מי ראיתי!!
ההמשך יבוא!
תגובות (1)
אולי היום בערב אני המשיך את הסיפור.