חוקים נוקשים-פרק 1

"האנה" ניק צעק מהצד השני של המסדרון בעודו הוא רץ לעברי.
"מה" שאלתי.
"אני…." הוא התחיל לגמגם ונעצר מולי.
"מה?" אמרתי בקרירות למרות שליבי פעם בחוזקה.
"אני..או..ה..ב…."
"כן גם אני אוהבת הרבה דברים,תגיע לעניין!"
"אני אוהב אותך!" הוא אמר בדריכות,והתקרב אליי במרחק נגיעה בזמן שליבי עומד לפרוץ החוצה.
הוא תפס במותניי."ניק,אסור לנו. אתה…" "שקט, זה הרגע שלנו" הוא אמר בלחש כשהשתיק אותי.
הוא משך אותי אליו והתנשקנו. אני לא מאמינה. זאת הייתה הרגשה מדהימה. הוא העביר בי צמרמורת עזה.
"ניק והאנה! מה בדיוק אתם עושים?!" צעקה עלינו המנהלת שעברה במסדרון. באותו רגע ידעתי שהלך עליי.

[שלוש חודשים לפני]

"בי אמא" אמרתי לאמי כשחיבקתי אותה חיבוק גדול.
"בי האנה, לפני שאת הולכת קחי"
היא הביאה לי תמונה שלי,של אבי ושלה. רצתי אליה וחיבקתי אותה עוד פעם.
"אמא" "כן האנה" "אני אוהבת אותך" "גם אני".
לקחתי את המזוודה ואת התיק והלכתי למזכירות של הפנימייה.
"שלום,אני חדשה פה"
" שלום אני המזכירה,השם שלי זה אוולין. קחי את הספר הזה יש פה את כל המערכות של השעות של כל השכבות,חוקים וכללים ויש מקום שתמלאי את הפרטים האישיים.עכשיו רק תגידי לי מה שמך"
"האנה" אמרתי. "האנה קופר?" "כן" עניתי. היא רשמה אותי,הביאה לי מפתח לחדר ועליתי. נכנסתי לחדר והוא היה נראה כמו חדר של נערה מפונקת ולא בפנימייה. מיטה זוגית שמולה ארון, בצד של החדר חלון עם וילון תחרה ולידו מראה, שולחן ,מחשב נייד,טלויזיה….מה אין?
פרקתי את המזוודה ונעמדתי מול המראה. לא ממש אהבתי את מה שראיתי-שיער אדמוני,עיניים ירוקות וגדולות,עור בהיר מדי והמון נמשים…כולם אומרים לי שאני יפה אבל אני לא חושבת.
ישבתי על המיטה והתחלתי לקרוא בספר שהמזכירה נתנה לי.
שמתי לב שהחוקים נורא נוקשים…..