חוסר אונים-1

פחדתי כמו שלא פחדתי בחיים, לא ידעתי מה הולכים לעשות לי.
הוא התחיל לגרור אותי לעבר תחנת האוטובוס (המקום שבו התחיל כל העניין),
וראיתי איך הבחורים צוחקים על זה שנתפסתי ולעומתם לחברים שלי היה מבט של דאגה בעיניים כאילו הם כבר ידעו מה הולכים "לעשות" לי.
פתאום הבחור הצמיד לי סוג של מטפחת לפה אך עם ריח חזק כזה כמו של אציטון, וזה הדבר האחרון שאני זוכרת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התעוררתי במין חדר יפה כזה שצבעו ורוד ובתוכו היה חלון, מיני בר, מיטה זוגית וחדר מקלחת ושירותים.
בגלל שהייתי מבוהלת ועדיין זכרוני לא חזר אליי לגמרי התחלתי לדפוק על הדלת חזק חזק ולצעוק "הצילו הצילו מישהו שומע??!!" פתאום הדלת נפתחה ונכנסו שני נערים לחדר שלי, (כמובן שהאינסטינק הראשון היה לברוח אך כנראה שהם קלטו את זה ואחד הנערים תפס אותי והושיב אותי עליו בעוד הוא יושב על המיטה ותופס לי את הידיים.
"מי אתם מה אתם רוצים?" אמרתי בנחישות אך עדיין בפחד.
"אין לך מה לפחד אנחנו לא נפגע בך" אמר הנער השני שלא החזיק אותי.
"אני ריין וזה מייק, ואיך קוראים לך?" אמר זה שלא החזיק אותי שמסתבר שקוראים לו מייק,
כתגובה למה שהוא אמר ניסיתי להאבק במייק אך הוא היה חזק ותפס אותי חזק.
"אל תאבקי, אנחנו בסך הכול מנסים להיות נחמדים איתך אין לך מה לדאוג" אמר מייק.
פתאום נשמע קול מהמדרגות שעלו לכיוון החדר שהיינו בו ושם ראיתי את לא אחר מאשר דין!
לא האמנתי….
"מה אתה עושה פה ?!" אמרתי לו