story maker XD
באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות!

חברות עומדת במבחן החיים – פרק 9

story maker XD 07/08/2013 640 צפיות אין תגובות
באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות!

אוקיי, עדכון מצב, לאחר הרבההההה זמן… אז ככה

למי שלא זוכר פעם אחרונה שרשמתי, אני (ליה) ועידו *השלמנו* חלקית לאחר שהוא הציק לי עם דנה חברתי הטובה (לשעבר – בהמשך)…
אז עכשיו…

אני עולה לכיתה י"א, הם עולים לכיתה ט', יש לי חברים מהשכבה שלי, משכבות מעלי, מהצבא, קרו הרבה דברים בשנה האחרונה…
עשיתי מייקאובר, שיניתי את המראה, ההתנהגות, היה לי חבר, היה לי סטוץ שתוכנן כחבר ובסוף לא הצליח, היה לי חבר למשך חמישה ימים שהיה מתוכנן כסטוץ אך לבסוף נמשך, בנים מתקרבים אלי, אני יותר פתוחה, אמיצה, פחות ביישנית, עומדת על שלי, מתאהבת, מתאכזבת, נשברת, מאבדת, יש לי חברות טובות מהשכבה שלי, והחבורה? החבורה שלנו התפרקה כמעט לגמרי…

כמעט שלושת רבע מהחבורה עזבה, באו עוד שתי בנות, עידו ואני חברים הכי טובים, אני ונועם טיפה התרחקנו, לפחות מהצד שלי, עידו ודנה קצת התרחקו אך עדיין מאוד קרובים, אני ודנה *כאילו* החברות הכי טובות אבל ממש התרחקנו ובקרוב תבינו למה, עדי התרחקה מכולם והתקרבה לטלי, טלי החליטה ביחד עם דויד לעזוב את החבורה אך הם עדיין מסתובבים איתנו, שירה פגעה בכולם אך חלק עדיין מדברים איתה, אני לא ובקרוב תדעו למה, לירון ומרום עדיין איתנו ועדיין אין שינוי איתם, ואני? אני מתחרפנת סופית!

לדנה יש חבר *סודי* שכולם יודעים עליו *~* מהשכבה שלי, שמתבייש שידעו עליהם, אני לא התביישתי מהעובדה שאני חברה שלה, אז במי היא צריכה לתמוך? אה? והיא בכל זאת איתו, ממציאה לי תירוצים למה לא להיפגש איתי אבל כשיש לה בעיות תמיד אני צריכה להיות שם בשבילה…מתלהבת מהעובדה שיש לה חברים בשכבה י"א ושוכחת מהחברה הי"אלפית הראשונה והאמיתית שלה… נותנת לבנים לרדוף אחריה כמו איזה זונה או פקצה, זאת לא דנה!

עדי החליטה להפסיק להיות ביישנית, אז החליטה להיות פקצה, עפה על עצמה מול ילדה שגדולה ממנה בשנתיים אז היא מסננת אותי חופשי, התקרבה לטלי, נהייתה דומה לה…

שירה החליטה ביומולדת של עידו להתקשר אלינו כי לא הוזמנה, לבכות לנו בטלפון שנבוא לא משנה מה, (לא אכפת לה מימי הולדת שהם לא שלה בדיוק כמו ביומולדת של נועם ביום העצמאות שהיא הייתה לבד), החליטה להתפרץ למסיבה ללא הזמנה, לומר שהיא לא חברה שלנו בינתיים, להיות איתנו, אחר כך הלכה לילדים מהשכבה שלי שגדולים ממנה בשנתיים, בוכה להם שקוראים לה "טומבויי" ועל זה שאני *כאילו* מגעילה אליה, ערסים מהכיתה שלי!!! לא מהשכבה! מהכיתה!!!! וכשאני אומרת לה להתרחק מהם כדי לא להיפגע היא מולם מביכה אותי ואומרת לי "את מוכנה לקחת את הרגליים שלך ולעוף מפה?!" אחרי שהיא מתנהגת כמו זונה (לא במובן של קללה, היא מתפשטת *לגמרי* מול בנים שאף אחד בכלל לא רוצה אותה) ואז היא קוראת לי זונה אחרי שהיא מחכה את איך שאני רוקדת ועולה על עמודים כמו רקדנית גוגו, אחר כך בלי סליחה או היי אפילו היא שואלת אותי בפייסבוק אם אני רוצה לבוא למסיבת יומולדת שלה, וכשאמרתי לה למה אני כועסת היא לא רק שלא הבינה או ידעה, היא לא אמרה סליחה ועוד כעסה עלי שאני הייתי לא בסדר!

נועם החליט לצלם קליפ מביך שלי ולא הסכים למחוק, ניתקתי איתו קשר בגלל זה למשך חודשיים אחרי שהלכתי ממפגש והוא פשוט צחק בלי לבוא אלי אפילו ושלח לי הודעה יום אחרי "היי מה קורה?" כאילו הכל בסדר, ואחר כך הוא כעס עלי שאני כאילו הורסת את החברות שלנו על דבר כל כך שטותי כשהוא בכלל לא מבין שמה שפגע בי זה שהוא לא חשב שנפגעתי אפילו…מאז חזרנו להיות חברים טובים אבל מהצד שלי קצת התרחקנו…

לפעמים, בזמן האחרון, כשהתחלתי באמת להתבגר, אני חושבת על ריבים ישנים, על ריבים של עכשיו, פתאום הכל נראלי כל כך מטומטם וילדותי, לריב על מישהו שקורא לך סתומה, לא להבין מה באמת חשוב בחיים, זה גורם לי להתרחק מהם, זה כאילו אני שומרת עליהם כמו בייביסיטר…
אבל אני לא יכולה לעזוב אותם, הם חברים שלי והם יודעים עלי הרבה, ואני צריכה שהם יקשיבו לי לפעמים אבל הדרמות האלה לא מתאימות לי יותר, אני בוגרת, אני לא בגן!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך